משהו קרה לחברה שלי, זה התחיל אתמול כשיצאנו בשישי 10 דקות לפני שהייתי אמור לאסוף אותה היא מודיעה לי בסמס שהיא לא מגיעה התקשרתי - לא ענתה. שלחתי סמס שכתוב בו: "למה?" עד עכשיו אני מחכה למענה. אחד הדברים היותר מגעילים בכל הסיטואציה זה שאני התקשרתי, לא ענתה לי, 5 דק' אחריי התקשר ידיד שלה (הוא עמד לידי) היא עונה לו... היא התנצלה ואמרה שהפלא לא היה דלוק כשהתקשרתי (למרות שזה צלצל) לא נורא החלקתי. עכשיו הקטע זה שאני מקבל ממנה סמסים חמוצים כאלה שמוציאים תחשק של קבלת סמסים ממנה וכשאנחנו מתראים היא כולה פרצוף חמוץ שכבר אין לי חשק לראות אותה או לשמוע אותה...
אז בנאדם הגיוני היה שואל אותה מה קורה, וכד' כמובן שעשיתי את זה אז בקשר ליום שישי ההוא היא אומרת לי "סתם, אתה לא צריך לדעת מהסיבות"... אני יודע שהיא צודקת אבל דחילאק לא נעים לראות אותך ככה, פשוט בא לי להגיד לה שתדבר איתי אחרי שיעבור לה המצב רוח הזה, אני נמצא במצב שהיא לא רוצה לדבר איתי על מה שעובר עליה וככה אני אולי אוכל לייעץ או לעזור לה אבל אני גם במצב שבגלל המצבי רוח שלה לא נעים לי (ולאפחד) להיות בחברתה אז לא יודע מה לעשות....
כשהייתי לידה בשבוע האחרון זה היה גועל נפש מבחינתי, כשאני לא איתה אני רק רוצה להיות איתה אבל אני יודע שיהיה לי גועל נפש להיות איתה... אני נמצא במבוי סתום... מצד אחד היא רוצה להיפגש אבל היא מגיעה כולה מצוברחת ופרצוף חמוץ מגעיל כזה, מצד שני כשאני מנסה לשפר את מצבה (ותאמינו לי אני עושה מעל ומעבר כדי להעלות חיוך אחד על פניה) אני מקבל ממנה נזיפה או שהיא אומרת לי שאני לא אדחוף תאף לעניינים לא שלי...
מה לעזעזאל אני צריך לעשות??




