אני לא יודעת מה עובר עליי

אני לא מפסיקה לחשוב עליך, על היום שהכרתי אותך..ועל היום שבו עזבת.. אין לי מילים אני מתגעגעת אליך ואני מרגישה את זה כבר.. החיוך שלך חסר לי והמילה הטובה שלך כל בוקר..פיתחתי אליך רגשות רגשות שאתה לא תבין רגשות שאני לא מבינה.. איך זה יכול להיות שאני חושבת עליך כשאני איתו , שאני מדמיינת אותך כשאני במיטתו.. שינית לי את החיים בחודשים האלה ולמרות שאני מצטערת על מה שהיה בינינו אני גם שמחה... הלב שלי מבולבל, הראש שלי מלא במחשבות, הגוף שלי רוצה אותך, אבל גם אותו... יש לי גבר מדהים , גבר שעומד לצידי בטוב וברע כבר 5 שנים, וביום אחד , ברגע אחד באת והפכת לי את עולמי..הסערת אותי, גרם לי לחוש תשוקה , גרמת לי להרגיש דברים שחשבתי שכבר אין. אני כועסת על עצמי., על מה שעשינו, על המקומות שנתתי לך לסחוף אותי אליהם אבל מצד שני אני מאושרת שחוויתי אותם. אני כבר לא אותה הבחורה מאותו היום שנגעת בי, משהו בי השתנה, אני הפתעתי את עצמי כי לא האמנתי שזה יקרה, אבל הנה זה קרה...בגדתי בו איתך... הרגשתי רע עם זה , לא הפסקתי לבכות,להרגיש טמאה ומלוכלכת, הרי אני אוהבת אותו..אותו.. אתה סתם גבר , אתה הנאה רגעית, אתה בחיים לא תהיה רציני כלפיי בטח לא אחרי מה שהיה בינינו, אתה יותר מידי עסוק בעצמך, לך יש אלף בנות אחרות הוא מושלם לידך, הוא נאמן, הוא חושב איתי על עתיד, הוא אוהב אותי, הוא דואג לי אז למה לעזאזל עשיתי את זה?! למה נסחפתי ככה ? ולמה עכשיו כשעברת לבסיס אחר אני מרגישה שאני מתגעגעת אליך...
ביום שאמרו לך שאתה עובר כל כך כעסתי עליך , כעסתי כי ראיתי שאתה שמח לעבור, וכאילו לא אכפת לך ממני .מצד אחד ידעתי שזה איזשהו סימן, סימן מאלוהים שאומר לי די , פה זה נגמר.. אבל מצד שני כל כך לא רציתי שתלך, לא רציתי שזה ייגמר כל כך מהר... אני מותשת מרב מחשבות ורגשות...ושואלת את עצמי מה בעצם אני מרגישה כלפיך? והאם זה אפשרי לאהוב את שניכם? אני בטוחה שאלוהים עוד יעניש אותי על מה שעשיתי אבל אני מאמינה שהכל זה מלמעלה ואלוהים הוא שהציב אותך בדרכי .....