טוב.. אני לא רואה סיבה מוצדקת ללא להשאר חברים אבל זאת כבר ההחלטה שלך..
כרגע אני חושבת שאתם צריכים להשאר ידידים.. אבל לא ידידים קרובים, ידידים רחוקים כאלה.. ואז כשתתגברו על זה אז תתחילו להתקרב..
נכון.. זה גם מה שאני אמרתי..
תראי כמה שזה קשה אתם צריכים כמה שיותר להמנע מלדבר אחד עם השני כי ככה בחיים לא תתנתקו ולא תכירו אנשים חדשים.תנסי להיות כמה שיותר עם חברות וידידים ולצאת בקיצור לנצל את הזמן.זה קשה אבל אפשרי....
אין... מה שכתבת אני כל כך מזדהה....
גם אני וחבר שלי ככה.. אני תמיד זאת עם האקשן והוא אדיש כזה.. בדיוק כמו שאמרת.. אבל אני לא מאמינה שיש באמת דבר כזה אנשים שלא מתאימים... יש אנשים שיש להם ציפיות שונות, יש אנשים שפשוט לא מסתדרים... אבל אני מאמינה שאם רוצים-- אז אפשר לפתור הכל... חוץ מזה אמרת שאת לא רוצה שהוא ישתנה נכון? אני לא חושבת שזה דבר שלילי כל כך... קשר זה גם התפתחות, התבגרות ולמידה... כל אחד בקשר צריך להתפשר קצת כדי לתרום לקשר ואם הוא ישתנה למען הקשר.. לא ישנה את האישיות או משהו.. אבל יהיה יותר אקטיבי ופחות אדיש תחזרי אליו? את צריכה לחשוב אם את מוכנה לעשות כל מה שיידרש בשביל הקשר הזה.. ואם התשובה היא כן אז לדעתי את צריכה לעשות הכל (וגם הוא-- אחרת איזו מין מערכת יחסי זאת?) כדי שהיא תצליח... בכל זאת בכל קשר טוב צריך לדעת להתפשר וללמוד אחד מהשני כי אין זוג אנשים שפשוט יודעים הכל אחד על השני ומרוצים לגמרי ישר מההתחלה-- תמיד יש מה לשפר וללמוד!! אז תלמדו אחד מהשני!!! המוןןןןןןןןן בהצלחה מתוקה...
:wink: :wink: :wink:
שמעי, הקרתי איזה זוג שהיה להם סיפור דומה (מאוד)
הם נפרדו והיו ידידים אחרי חודשיים שוב נהיו חברים ואחרי חודש נפרדו וכמעט כבר לא מדברים וכל הזמן רבים
אני מציע לך פשוט להישאר ידידים (אבל לא ממש קרובים) בהתחלה זה יהיה קצת קשה אבל מתגברים...
אין מה לעשות, בחיים צריך להיתגבר ולהחליט החלטות קשות.
ותצאי הרבה אם ידידים שלך למסיבות, באלאגנים וכאלה, ככה תשכחי מהעניין יותר מהר.
אני, עוד לא לקחתי קשה את הקטע של הפרידה (אולי בגלל שלא הייתה לי מישהי שממש אהבתי)
אני יודעת שזה קשה... תמיד לפני זה כשאמרנו שניפרד בגלל ככה וככה בסוף תמיד נשברתי!!!
תמיד שקעתי בדיכאון ולא הייתי יוצאת, עשיתי טובה שהלכתי לבי"ס... עכשיו אני מזה מקווה שזה יהיה אחרת!!!
ומה שעוד כואב לי זה שכשהוא אומר לי שהוא אוהב אותי והתייחס אליי כמו מכלה ובחיים לא יהיה לי מישהו שיאהב אותי כמוהו, אני יודעת שהוא צודק...
אל תדאגי.. את תתגברי על זה!!!
אנחנו פה בשבילך עם את צריכה אותנו.. אני לפחות.. :!:
כולם פה בשבילך...(נראה לי....)
תודה חבריקוסים!!!
אבל אני בדילמה כזאתתת לא יודעת איך לצאת מזה!!!
ללכת עם הראש או עם הלב....
כי כמו שאומרים אהבה היא כמו שעון חול כשהלב מתמלא המוח מתרוקן!!!
תמיד עם הלב...!!!
המוח חושב מה נכון לעשות .. וזה נכון.. אבל המוח לפעמיים גם טועה. והלב לא יטעה לעולם! הוא כבר יודע לאן לפנות , לאיזו דרך, למי בדיוק.. הוא לא יטעה לעולם!!
כן אבל יש כזה משפט ברוסית (היא תבין)
huy stait, mazgi ne varat
לאלה שלא מבנים.... כשרוצים משהו מהלב (אהבה למשל) , אז המוח לא חושב
[זה נשמע גרוע בעברית :| ]
זה ממש לא נשמע מדויק בעיברית חחחחח... חפיף.. אתה רוסי? או שסתם אתה יודע ...
נכון...
אבל במקרה הזה כבר הבנתי שאי אפשר ללכת עם הלב....
החלטתי ללכת עם הראש...
אתר האהבה הישראלי