הסתבכתי עם עצמי ...

אוקי , אז אני חייבת עזרה .
לפני כמה זמן עברתי לעיר מגורים חדשה .
השארתי מאחורה אהבה , אהבה שבמשך שנה שלמה הייתה חד צדדית .
שבועיים לפני שעברתי אותו אדם בא אליי ,
ואמר לי שהוא מתגעגע , שהוא לא רואה את החיים שלו בלעדיי ,
שהוא לא מעקל שאני עוברת עדיין , שעכשיו שהכל כ"כ מציאות
ואמיתי הוא פוחד לאבד אותי .
נפלתי בפח שלו כי אהבתי אותו והיינו במין קשר כזה לא מוגדר .
לפני שהוא אמר לי את כל מה שהוא אמר ,
הבטחתי לעצמי שאני שוכחת ממנו ומסיימת את הסיפור איתו פעם אחת ולתמיד .

פה בעיר שאני נמצאת אני לא מכירה עדיין אנשים
יש לי פה ידיד שגדול ממני בשנתיים - ידיד ממש טוב
כאילו ההורים שלנו חברים מהילדות ואבא שלו מת עלייי -
ארוחות ערב עושים ביחד , טיולים , קניות , מסעדות , אירועים
וחוץ מזה אנחנו גם שכנים . אבא שלו כולו בבועה שיש בנינו משהו
הוא תמיד עושה לו : " ייאלה למי אתה מחכה אישה יפה עומדת מולך ואתה רואה טלויזיה ,
מאוד בוגר מצידך " או שהוא אומר לי : " כלה שלי " " את יודעת הבת שלי נסיך ,
את נסיכה אתם תסדרו יחד מציוייין "
אני דיי נדקתי עליו האמת ונראלי שגם הוא עליי ...
בקיץ אנחנו טסים יחד לחו"ל לקלאב כזה ..

אני כ"כ מבולבלת ולא יודעת מה לעשות -
מצד אחד אם אני הולכת אחרי הלב שלי זה אומר לי ללכת אם האהבה שהשארתי בעיר השנייה
כי אני אוהבת אותו - אולי פחות אבל עדיין יש אהבה .
מצד שני אם אני הולכת עם הראש אני זה אומר שאני מנסה לפתח את מה שנמצא פה איתי
וקרוב אליי והכי מציאותי . והאמת נדלקתי עליו .

בקשר לאהבה הראשונה יש כ"כ הרבה דברים באמצא שמפריעים ,
לא יודעת אני יחסית נחשב אחת כזו " מקובלת " שכולם מכירים אותה !
כאילו כל העיר הקודמת מכירים אותי יש לי מלא מלא מלא ידיייידים וחברות שם .
והוא הוא כ"כ לא , הוא כ"כ שונה . אני די פוחדת מהתגובה שלהם שהם יגלו שאני יוצאת איתו .