אני כ''כ רוצה לפרוק אבל לא יודעת מאיפה להתחיל,כי בסה''כ הרי הכל טוב ברוך השם,אבל מצד שני אין לי כבר כוחות.
כל החברות זה כזה בולשיט ענק,שאתם לא מבינים אפילו עד כמה! כל אחת עושה תצמה חברה אבל שמגיע רגע האמת אף אחת לא תיהיה שם בשביל השניה.
התחיל החופש ומה? כל החברות פתאום נעלמו. מה קרה? בבצפר הם קיימות מדברות ואיך שמגיע החופש כולם נעלמות! עם הייתי פוגשת עכשיו אחת מהן הייתי רוצה להעיף להם סטירה.
מה אני אמורה לעשות? כל פעם אני מתקשרת שואלת ,מציעה שנצא החוצה לקניון וזה,והם עושות תצמן כאילו שהם כ''כ עסוקות,אבל מה? באותו היום הם יוצאות עם חברות אחרות,אבל לי הם אומרות שהם לא יכולות. כל אחת משחקת אותה מעל כולם.
מה אני יעשה? אני אל רוצה לצאת נודניקית ולהיתקשר לכולם עכשיו בשביל לצאת,ללכת לעבוד אני לא הולכת ,כי אני נוסעת עוד מעט ולחודש אחד אף אחד לא ייתן לי לעבוד. עכשיו מה שיוצא זה שכולם יוצאות ומבלות ואני נישארת בבית,אבךל שפיצאום הם צריכות משו הם יודעות לפנות אליי ולבקש מה שהם צריכות.
מה אני אמורה לעשות?
ומה גם שעם אניחנו כברא יוצאות לאנשהו זה רק כי אני מתקשרת וגם עם הם מסכימות לצאת זה פעם ב...
יש לי ההרגשה שבשיל עזרה הם יודעות את הכתובת אבל בשביל לבלות ולכייף הם פשוט שוכחות שאני קיימת!
מה אני אמורה לעשוךת? כי עם אני ייכנס לפוזה שלהם אז אני יכולה ליהיות הכי רעה שיש ואז כשאולי ירצו לצאת איתי אני כבר לא יירצה.
ואני כ''כ רוצה חבר שיבין אותי שיהיה מישהו שלי,בחיים לא היה לי חבר,ולהתנהג כמו זונה בשביל להשיג חבר אני אל מתכוונת.אני יודעת מה הערך שלי,אבל חלאס אני בת 17 עוד מעט,מה זה לא מאוחר שאני בחיים לא היה לי חבר? אני לא אמורה לדאוג? האם הכל יסתדר? ויש לי אופי טוב יחסית אני לא מתנשאת או משו אני בסה''כ רוצה ליהיות כמו כולם עם חבר.
מה דעתכם?
תראי בקשר לחברות אני יודעת כמה שזה כואב אבל את צריכה להבין משהו- עדיף שלא יהיו לך חברות מאשר שיהיו לך חברות לא אמיתיות. אם הן נזכרות לדבר איתך רק מתוך אינטרס את ל-א אמורה להיות שם בשבילהן.
לדעתי, הדבר הראשון שאת צריכה לעשות זה לדבר איתן על זה.. ואחרי שתשמעי מה שיש להן לומר תוכלי להיות רגועה ולדעת שלגמרי לגמרי ניסית ואם זה עדיין לא יעזור תביני שהגיע הרגע לשחרר..
את עוד צעירה וכל החיים לפנייך את עוד תכירי המון חברות וכמו תמיד חלקן יהיו יותר קרובות וחלקן פחות.
את לא צריכה לרדוף אחריהן כי מי שרוצה את חברתך לא תתחמק ממך.
בקשר לחבר.. מאמי את עוד צעירה ואין לך ממה לדאוג. לי למשל היה חבר ראשון בגיל 17 וזה בסדר אם עדיין אין לך. זה שיש ל"כולן" ולך אין זה נורמלי כי כל אחת והזמן שלה. הכל יגיע בזמנו...
את לא צריכה להרגיש שונה בגלל זה.
את תראי שבסופו של דבר הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר..
בהצלחה!
^ אני לא כל כך מסכימה איתך.
בקשר ל'חברות' שלך, הן פשוט חבורה של בנות שמנצלת אותך!
ולא, לא עדיף חברות כאלה, עדיף להיות לבד.
אם הן צריכות משהו, אל תעזרי להן פשוט. הן התנהגו אלייך חרא ויודעות לפנות אלייך רק כשהן צריכות אותך, זה נקרא חברות?
בקשר לחבר, אז מה עם לכולן יש? אל תדאגי, הוא כבר יבוא 😊
QUOTE (ADIDUSHIT @ 19/07/2009) ^ אני לא כל כך מסכימה איתך.
בקשר ל'חברות' שלך, הן פשוט חבורה של בנות שמנצלת אותך!
ולא, לא עדיף חברות כאלה, עדיף להיות לבד.
אם הן צריכות משהו, אל תעזרי להן פשוט. הן התנהגו אלייך חרא ויודעות לפנות אלייך רק כשהן צריכות אותך, זה נקרא חברות?
בקשר לחבר, אז מה עם לכולן יש? אל תדאגי, הוא כבר יבוא 😊
אני לא חושבת שטעיתי אבל כמובן שזאת זכותך המלאה לא להסכים איתי .
אחרי הכל לא אני ולא את מכירות את החברות שלה..
מי אמר לך שהן לא היו חברות ממש ממש טובות בזמן הבית ספר?
אולי לא שווה להרוס את הכל לפני שמדברים?
אני תמיד בעד לדבר. ככה תדעי שניסית..
לפעמים כשהזמן עושה את שלו מבינים שהיו אי הבנות וחבל להצטער אח"כ כשכבר יהיה מאוחר מדי.
תעשי את שלך בשביל שתהיי בלב שקט !
לא אמרתי שטעיתי, וגם לא התכוונתי להגיד. אמרתי שאני לא מסכימה עם הדיעה שלך. זה שונה..
אומנם אנחנו לא מכירות את החברות שלה, אבל זה כבר שקוף שהן מנצלות אותה.
גם אם הן היו חברות ממש טובות שלה בזמן הבית ספר, היחס שלהן אליה השתנה במהלך החופש. (ובדרך כלל, חברות אמיתיות נמצאות איתך תמיד, ושומרות איתך על קשר גם בחופש, ובטח שיוצאות איתך לבלות, או מזמינות אותך איתן.)
בכל אופן, לדבר איתן יכול להיות פתרון..
לא, ממש לא,גם בזמן בית הספר הן לא התייחסו אליי ממש אבל הרגשתי שאיכשהו אני משתלבת בחבררתם,והייתה אחת שהיינו ממש קרובות בזמן הבית ספר,ואאיך שהגיע החופש היא פתאום שחכה ממני(והיא אחת כזאת שבחיים לא תתקשר ראשונה למישהי) כי לה לא משעמם בבית והיא יכולה לשבת שעות בבית בלי שאף אחד יקרא לה לצאת,וגם עם קוראים לה לצאת אז רק עם זה למשהו רציני,כי לטייל היא לא אוהבת.
אז כמו שהבנתם אני יכולה להגיד שבזמן הבית ספר היחסים עם כל הבנות היו די יחסים של חברות אבל בגלל
שהם כל הבנות יש להם חבורה משלהם כבר אז הם לא מצרפות אותי ואני גם לא מתכוונת לבקש כי אני חושבת שהם מספיק בוגרות בשביל להבין את זה לבד.
וגם כמו שאמרת אדידוש ,מה זה ייתן שאני יפסיק לעזור להם ויתחיל להתייחס אליהם מגעיל? הרי גם ככה וגם ככה זה לא ישנה כלום. פשוט אני יראה להם תצד האחר שבי .
