הי בנות מה שלומכן?
איזה באסה אני בכיתה יב ואני פשוט מרגישה שאני לא מספיקה כלוםםם,כן אני יודעת שרק תחילת שנה אבל צריך לנצל לגמריי כל רגע...
טווב לבעיההה...
אז ככה אני כבר לא יודעת מה לעשות לפני חצי שנה בערך התייעצתי איתכן בנוגע לילד שאני מאוד מחבבת אבל יש לו חברה ועל פי עצתכן שמרתי מרחק ולא התקרבתי על מנת לא לפגוע להם בקשר..
אבל מאז בלי שהספקתי למצמץ הוא החליף כבר חברה וזה ממש מבאס אותי שלא הייתי לי הזדמנות
אני נורא רוצה להכיר אותו אני מרגישה שיש לי חיבור איתו מבלי להכיר אותו בכלל..
אני איתו בכיתה והוא נורא ביישן ואני בקטעים האלה ברגע שאני מרגישה למישהו משהו אני נסגרת,מה שנראה מאוד מוזר כי לשאר הבנים בכיתה אני מתנהגת כרגיל,צוחקת,מדברת אבל איתו זה מוזר איך שהעיינים שלנו נפגשות אני ישר מסיטה מבט ומפחדת להתקרב מה שיוצא שכבר שנתיים שלמות אני לא מדברת איתו כי אני חושבת מיליוןן פעם מה יקרה.. וחוץ מזה שברגע המתאים אני לא מוצאת תירוץ מספיק טוב לבוא ולדבר איתו ושלא נדבר על הקטע עכשיו שיש לו חברה חדשה..
יום אחד דיברנו במסנג'ר (כי רק שם זה קורה) הוא שאל אותי למה אני לא מדברת איתו?! כנראה מאותה סיבה שהוא לא בא ומדבר איתי...
מה עושיייייייים?
שנה אחרונה לא בא לי לבזבז אותה סתםם ואני מרגישה אליו מין חיבור שאי אפשר להסביר במיליםם...
אולי זה סתם רגש שיחלוף בגלל שהוא בלתי מושג? אני כבר לא יודעת..
מה אתן אומרות?
