אני לא מבינה מה עשיתי לא נכון, שמגיעה לי כל הסבל הזה
כשהכרתי את הבן אדם הזה הייתי הילדה הכי מאושרת בעולם, אני באמת סוף סוף הייתי מאושרת!!!
אבל אם הזמן התחילו לצאת ממנו דברים שלא ידעתי איך להתמודד איתם, הוא התחיל להיות אלים וארגיסיבי..
הוא אמר שהוא ישתנה
אבל הוא ממשיך עד עכשיו וזה כל פעם נהייה להיות יותר חמור מפעם הקודמת שלשום הוא הרביץ לי ממש חזק ואחרכך שוב התחיל לטעון שזה לא יחזור על עצמו.
שלשום הוא הבטיח לי בפעם האלף שהכל ישתנה. שהוא יפסיק עם השטויות שלו ויתחיל להתנהג כמו בן אדם..
אבל אתמול הוא התהפך בגלל שחברים שלו אמרו לו שהוא תחת פיקוח קשה בגללי (לא נתתי לו ללכת לבד לפאב בלעדיי עם חברים והחברים שלו צחקו שאני קשה איתו) הבן אדם יתהפך ואמר שאנחנו בכלל לא חברים כבר, שאלתי אותו מה זה היה הימים האחרונים אז הוא אמר "אני פשוט איתך אבל אני מתלבט אם להיות איתך או לא" שאלתי אותו למה פתאום התהפכת ככה? אז הוא אמר לי שהוא נזכר איזה קרצייה אני ואיך זה להיות איתי..
הלכתי ממנו ואחרכך התקשרתי אליו שאלתי אותו אם מבחינתו זה סופי ואם הוא עדיין אוהב אותי, הוא אמר לי שלא אוהב אותי כבר ושזה סופי, ויום לפני זה הוא אמר לי "אני ככ אוהב אותך יותר מתמיד" כמובן שניתקתי אחרי השיחה הזאת ולא התקשרתי אליו, גם הוא לא
אני לא מבינה תבן אדם הזה, אולי אני מחזיקה אותו קצר אבל הוא גם מאוד קנאי ואני לא נתתי לו ללכת לפאב אבל אני בדיוק באותו מצב אסור לי ללכת ליום הולדת של חברה בלעדיו ואני לא מתלוננת על זה.
הוא מרביץ לי ואני כמו איזה מטומטמת וילדה מושפלת נשארת איתו בכל זאת, והוא עושה רעש בגלל שאני יענו מחזיקה אותו קצר..
אתמול הוא אמר לי שאני אשמה בזה שהוא מרביץ לי שהוא בחיים לא היה מתנהג ככה שאני יענו הראשונה שהוא ככה מתנהג איתה, הוא אמר שאי אפשר לסבול אותי
אני מרגישה שאני נתתי בקשר הזה יותר מידי ושפשוט הוא לא מעריך את זה, שהייתי צריכה פחות להתמסר לקשר הזה.. כי באמת התמסרתי עד הסוף
ואני ממש מצטערת על זה כי עכשיו כרגע ממש רע לי אני מבריזה מהעבודה כל הזמן
אני פשוט במצב שלא בא לי לתפקד בכלל




