מה שכתבתי ביומן אלו המילים שאני רוצה להגיד לו ופשוט לא מצליחה
אני מרגישה מרוסקת מבפנים ומבחוץ. מרגישה כאילו מישהו עקר את הלב שלי ממקומו, ואסור לי אסור לי לבכות, אני מחייכת כדי שלא יראו ,שלא יבינו,שלא יידעו... אתה אף פעם לא תלית בי תקוות, אף פעם לא הבטחת הבטחות, אבל בליבי תמיד חשקתי בך ותמיד רציתי שתהיה שלי .. תמיד גם ידעתי שהדבר לא אפשרי ולא ציפיתי שתתגרש , אבל אתמול הרגשתי התפוצצות רגשית , רעידות בכל הגוף, הרגשתי שאני עומדת לבכות ברגע שראיתי אותה. את האישה שלה אתה נשוי, את האישה שאתה חי והולך לישון איתה בלילה ,האישה שלמרות שאתה לא אוהב אתה שלה..לא הצלחתי להביט בעיניה,לא יכולתי...כאב לי ... רק הסתכלתי עליך והסתובבתי. פתאום התחלתי להבין שזה אף פעם לא יהיה אמיתי בינינו, פתאום הגוף שלי הרגיש מנוצל, פתאום הלב שלי הבין שלעולם לא תהיה שלו והוא החל לכאוב.. אני לא מצליחה לעשות את הצעד הזה ולהתרחק ממך, אני כועסת על עצמי שנפתחתי רגשית ככה, ושלא הקשבתי לעצמי מההתחלה, אני שונאת את עצמי שהתאהבתי בך... ואין אין לי מה לומר לך... אני לא יכולה להאשים אותך שאתה כזה מדהים, שאתה מה שאף פעם לא ידעתי שרציתי...ועכשיו כשאני יודעת, אני מבינה שאף פעם לא תהיה שלי... זה כל כך קשה לחשוב על זה ותמיד נמנעתי מלחשוב על זה, על מה שיש בינינו ועל מה שנוצר. זה המבט שלך שמהפנט אותי, זה השפתיים שלך שכל כך טעימות לי..זה מרגיש כל כך נכון ואתה..אתה יודע את זה, אתה מרגיש את זה.. אני רק יכולה לדמיין מה אם... אבל בתוכי יודעת שאין אין אנחנו ולעולם גם לא נהיה... בבקשה תצא לי מהלב...




