|
|
|
יואוווווווווווווווווווווווווו
אני מתההה עכשיו בכלל הוא ישתגע
פאק אני לא מאמינהה.... איזה סרט רע
המשךךךךךך 😊
פרק - 28 -
יום ראשון בבוקר,שעה 8 קמתי מהמיטה,שמתי מכנס קצר וגופיה והסתדרתי מעט והלכתי לקופת חולים...
נכנסתי לרופא,
"כן הגיעו הבדיקות שלך מזמן,למה לא באת??"שאל
"שכחתי מהן ד"ר"אמרתי
הוא הסתכל עליהן.."טוב,זה מה שחשבתי..את בהריון"אמר
שתקתי...לא עיקלתי שום דבר מזה
"מה?אני מה??"שאלתי
"אני עדיין לא יכול לדעת אם את בחודשים מתקדמים או שיש שם שני עוברים"אמר בחיוך כמובן
אני לא חייכתי...
"הרופאת נשים שלך כאן היום..תכנסי אליה"אמר
"אוקיי"אמרתי
"מזל טוב "אמר בחיוך יצאתי משם..
חיכיתי וחיכיתי לתור שלי אצל הרופאת נשים...כשבראשי עולה סרט חדש..
לא מאמינה שאני בהריון....
נכנסתי לרופאת נשים
"היי יהלי.."אמרה
הנחתי לה את התוצאות של הבדיקה על השולחן והיא חייכה..."מזל טוב"אמרה
"בואי נבדוק אותך,תשכבי על המיטה"אמרה
הורדתי מכנסיים,פיסקתי רגליים והנה האולטסאונד...
היא חייכה "תראי תראי"אמרה,הסתכלתי על הצג,משהו זז שם זה בטוח,לא ידעתי לזהות מה עד שהיא הסבירה לי...התרככתי מעט,התאהבתי..."אז את גם בשלב מתקדם וגם יש לך שני עוברים..מזל טוב"אמרה
לא ידעתי אם לחייך אבל דבר אחד בטוח ידעתי..שהדמעות לא אחרו לבוא,סיימתי להבדק..
סידרתי את בגדיי,"את בוכה מאושר,איזה מתוקה"אמרה
ניגבתי את פניי.."איזה חודש אני??"שאלתי "חודש שני עוד מעט שלישי "אמרה
"וואו"אמרתי
"בהחלט"אמרה
"אבל איך יכול להיות אני קיבלתי מחזור"אמרתי
"מחזור רגיל או כמה טיפות דם וזהו??"שאלה
"כמה טיפות"אמרתי
"תבואי אליי כל חודש נבדוק אותך..אויי תאומים זה משהו מדהים!!"אמרה
חייכתי,סוף סוף.
יצאתי משם עם תרופות וטפסים של בדיקות לחודש הקרוב ..הסתכלתי על התמונות של העוברים תמונת האולטרסאונד חשבתי על רועי.."תראה מה יצרנו ביחד,באהבה שלנו.."אמרתי לעצמי.. הסתכלתי על השעון,השעה היתה 12 בצהריים אולי עוד אפשר לעצור את החתונה כשאני יודיע לו שאני מצפה לתאומים ממנו..אולי הוא יתחרט ויהיה איתנו..הוא חייב לדעת את כל זה!! התנעתי את הרכב ונסעתי לרבנות המקומית..עליתי במדרגות,עמדתי מחוץ לחדר הוא לא ראה אותי
אף אחד לא ראה אותי "מזל טוב אתם נשואים"אמר הרב. נשימות כבדות התקיפו אותי..ברחתי משם במהירות כל החלום שלי נמוג בשניה..נכנסתי לרכב,התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה שלקחו לה את הסוכריה שלה!! נרגעתי וחזרתי הביתה..
החנתי את האוטו בבית,על יד הדלת עמדו שיר ואושר.
לא דיברתי ,אחזתי בכל הפתקים שנתנה לי הרופאה וגם בתרופות ..
"סליחה"אמרו יחד
עמדתי מולם "יהלי רצינו שהוא יספר לך זה עניין של שניכם לא שלנו..מצטערות,אנחנו יודעות שזה מגעיל וגם אנחנו היינו כועסות אבל תנסי להבין"אמרה שיר
ידעתי שהן צודקות וגם אני הייתי עושה את אותו הדבר כנראה,אבל הן חברות שלי לא מהיום ולא יכולתי לריב איתן...
"אזזז סולחת??"שאלה אושר
"ברור"אמרתי והן חיבקו אותי חזק,חיבוק קבוצתי
"שלש בחיבוק אחד.."אמרה שיר
"חמש בחיבוק אחד"אמרתי
"איפה את רואה חמש??"שאלה אושר
"בואו נכנס"אמרתי ונכנסנו הביתה
"הנה השניים הבאים.." אמרתי ונתתי להן את תמונת האולטרסאונד...
"מהההה?? יהלי את......בהריון"אמרה אושר בחיוך
"כן.."אמרתי
"תאומים??"שאלה שיר
"כן שיר..תאומים,משלי"אמרתי
"רגע אז ...מתי את יודעת על זה?? ורועי??"שאלה אושר
"הם בני חודשיים.. הייתי ברבנות רציתי להגיד לו שאני בהריון אבל איחרתי,הוא כבר התחתן"אמרתי וישבתי על הכסא
"מאמי שלי"אמרה אושר
"בכל זאת מתי תגידי לו??"שאלה שיר
"לא כרגע,הוא רצה בנופר,רצה להיות איתה ועכשיו הוא איתה ..שישא בתוצאות"אמרתי
"אבל איתך ועם האפרוחים הקטנים יש לו עתיד"אמרה שיר
"אין לו עתיד איתי יותר הוא נשוי "אמרתי
"עכשיו דיי אל תכערו לי את האוירה ..יש לי מי שיחזק אותי עכשיו ...הנסיכים שלי שיתנו לי כוחות להמשיך"אמרתי מנסה להשלים עם זה שרועי ואני לא נהיה ביחד יותר..
"צודקת"אמרו יחד
הפלאפון שלי צלצל
זה היה רן "היי רן"אמרתי
"יהלי,אופיר בחדר לידה..היא ביקשה אותך"אמר
"יאאא אני באה עכשיו"אמרתי
ניתקתי
"בנות אופיר בחדר לידה.."אמרתי
"בואו ניסע"אמרה אושר
"יאללה"אמרה שיר
הגענו במהירות לשם
נכנסתי להיות איתה בלידה "אופירי אני פה"אמרתי
היא לחצה אחרי כמה זמן שאני ורן עומדים לידה...היא ילדה,יצאה ממנה תינוקת מהממת...
היא והוא בכו ואני אחריהם
יצאתי החוצה לבנות
לספר להן.."היא ילדה"אמרתי ובכיתי
"ולמה את בוכה??"שאלה שיר
"זה מרגששש"אמרתי
"איזה יופיי...גם אני רוצה"אמרה אושר
"חיים שלי..תזרזי את מתן"אמרתי והיא צחקה
חיבקתי אותן "אז עכשיו חיבוק מחומש"אמרה שיר וצחקתי
הגעתי הביתה,התקלחתי
יצאתי מהמקלחת,נגעתי בבטני "יקירים שלי"אמרתי
התרגשתי מאוד ,הלוואי ורועי היה יכול להיות איתנו כאן..לחוש אותכם איתי..
כל כך התגעגעתי אליו..לחשוב שפיספסתי אותו היום..בכמה דקות..
שמתי מכנס גבוה,וחולצה נופלת טיפה רחבה...התאפרתי
הרגשתי טוב,סוף סוף..
משהו ממלא אותי..
הגעתי למועדון של מאור
רועי ונופר ישבו שם יחד עם מתן אושר שיר ותהל וטל ודור..
"יהלי"קרא לי מאור
הוא נשק לי בלחי "מה איתך כזאת יפה"אמר
"הכל מעולה ואיתך?"שאלתי
"מעולה,טוב לראות אותך"אמר
"רוצה לשתות משהו??"שאל
"לא..תודה אני לא שותה"אמרתי
"אחלה כל הכבוד"אמר
"אני ניגשת אליהם"אמרתי
"תגשי תגשי"אמר בחיוך
"ביי בינתיים"אמרתי והלכתי
אושר התקרבה אליי "את יודעת שיש לך מעט בטן"אמרה
"אני יודעת שמתי לב"אמרתי
"כמה זמן תוכלי להסתיר את זה"אמרה
"כמה שאני אצליח"אמרתי
ניגשנו לכולם "אני הולך להביא לשתות יהלי להביא לך??"שאל דור
"לא דור אני לא שותה ...תודה"אמרתי בחיוך
שיר ואושר חייכו גם .. הבנים הבינו שאנחנו מסתירות משהו.
"מה זה החיוך הזה?? דברו מהר"אמר מתן
"מתן שקט"אמרה אושר
צחקתי ...דור חזר לשולחן עם שתיה לכולם..התקרב אליי ולחש לי באוזן "סליחה אבל אני חייב"אמר
לא הבנתי אותו עד שדיבר.."רועי ונופר מזל טוב..מאחל לכם הצלחה, למרות שלא חגגתם את החתונה שלכם"אמר..הבנתי אותו,ידעתי שאין ברירה חייבים להמשיך לחיות..התאפקתי לא לבכות,הפסקתי לחייך.."תודה"אמרה נופר בחיוך,נשקה לרועי..
סיבבתי את ראשי,אושר ניגשה אליי "מאור לא מפסיק להסתכל עלייך"אמרה
"וזה לא מפריע לך??"שאלתי
"ממש לא! לא היה ביננו משהו רציני.."אמרה
"אם את אומרת.."אמרתי
"אני מבטיחה לך...אין יותר מאושרת ממני עם מתן"אמרה וחיוך רחב פרוס על פניה..
"אני כל כך מאושרת לראות אתכם ככה ולדעת שלפחות משהו שאני עשיתי גורם אושר למישהו.."אמרתי ,נחנקתי מהדמעות של עצמי
"אל תגידי ככה,בכל יום את דואגת לטפח ולשמח את ילדי הגן,מחנכת אותם באהבה את אישה אחת לטריליון..את משמחת את כל החברים שלך,דואגת לכולם ומה איתך??"שאלה
"איתי??"עניתי
"אני כבר מזמן איבדתי את החשק,בחיים האלה..עד שתמונה אחת שינתה את חיי לגמריי"אמרתי בחיוך
"אני מקווה שהם יעשו אותך מאושרת כמו שמגיע לך להיות..כי אין כמוך יהלי"אמרה אושר
התחבקנו חזק חזק...דמעה זלגה על פניי וניגבתי אותה..
"אההה לא לבכות"הצטרף אלינו מתן
"לא בוכות...שמחות"אמרתי
גם אושר ניגבה את הדמעה מעינייה
"מה פשר הרגשנות יתר הזאת??"שאל מתן
"לא עכשיו.."אמרה אושר
"טוב,מה שבא לכן אבל אתן באות לרקוד??"שאל
"כן אני באה"אמרתי
הלכנו לרקוד...נהנתי מאוד,כמובן שלא השתגעתי כי ידעתי שאני צריכה לשמור על עצמי.
הגעתי הביתה,הורדתי בגדים..
משבוע לשבוע הרגשתי יותר נפוחה,אמרה לי הרופאה שככה זה אצל תאומים,כי יש שם שניים.
הבדיקות עברו בשלום הכל יצא תקין..
---------------------------
סיימתי את יומי במרפאה .לא רציתי לחזור הביתה..
אבל אין ברירה,ארזתי את עצמי ונסעתי הביתה
"היי"אמרה נופר
"היי"אמרתי
היא התקרבה לפניי,נשקה לשפתיי..
"מה קורה?"שאלה
"רגיל"אמרתי ולקחתי את בקבוק המים מהמקרר
היא נראתה עצבנית
"מה יהיה ,ככה יהיה כל הזמן?? מתי תדבר איתי? מתי נתנהג כמו זוג נשוי רועי??"שאלה
"את יודעת.."אמרתי והיא עצרה אותי
"כן כן אני יודעת..עדיין קשה לך אתה חושב כל היום עליה ולא שוכב איתי ולא מתנהג כמו בעל ...מה איתי??? מה איתי!!"צעקה
"אל תצעקי תעשי לי טובה,ההורים שלי גרים מעלינו,לא רוצה שישמעו אותנו"אמרתי
"וזה מה שחשוב לך רועי?"אמרה
היא היתה מסכנה איתי ואני מסכן איתה..
"קשה לי...אני לא מצפה ממך להבין,עשינו את זה בשביל התינוק לא בשבילנו"אמרתי
"אז תתאמץ שיהיה לנו טוב בלי שום קשר לתינוק הזה"אמרה ושתקה
שתקתי גם
--------------------------
הבטן החלה לבלוט,קטנה קטנה
התקשרתי לבנות ,קבענו להפגש בקניון
"אז מה אנחנו עושות פה??"שאלה שיר
"כלום לא עולה עליייייי"אמרתי והן צחקו עלי
"חחח יהלי"אמרה אושר
"אני רצינית..יש לי בטן וקשה לי להשים גינסים צמודים,אני חייבת טוניקות וחולצות רחבות"אמרתי
"טוב אז בואי נמצא לך משהו יא שמנה"אמרה שיר ,צחקתי.
אז קניתי המון המון דברים!!
מכנסיים רחבים,טייצים עם בטנה גבוהה,מכנסיים מהממים עם גומי לבטן טוניקות שמלות ארוכות וקצרות,חולצות רחבות מהממות...כמובן גם ליציאה..
ישבנו במסעדה,שיר הזמינה סלט ואני אכלתי טוסט..ואושר גם
איך שהגיע הסלט זזתי הצידה "איכססס מזה הריח הזה!!"אמרתי
"מה יש לך?"שאלה אושר
"איכס הפטריות...בא לי להקיא"אמרתי
"מה את משוגעת??"שאלה שיר והן צחקו
"באמא שלי בא לי להקיא..תעיפי את הסלט הזה או את הפטריות"אמרתי
היא קראה למלצרית "סליחה שאני מפריעה לך אבל חברה שלי בהריון והפטריות עושות לה רע,אפשר שיוציאו אותם?"שאלה שיר
"אין בעיה"אמרה המלצרית ולקחה את הצלחת
"חחחחח יהלי הרגת אותי"אמרה אושר
"חכי נראה אותך..כשתהיי בהריון"אמרתי ולגמתי מן המים
"באמת חכי"אמרה שיר וצחקתי
סיימנו שם חצי מהיום,הן עזרו לי עם הקניות
סיכמנו להפגש עם הבנים בערב
"אבל רועי ואישתו יבואו ואני לא רוצה לראות אותם"אמרתי
"שום אבל יהלי..דיי אל תדפקי לו חשבון..תראי לו שהמשכת הלאה"אמרה אושר
"כן בטח איזה גבר ירצה אותי עכשיו עם הבטן הזאת"אמרתי ושיר צחקה
"השאיר חותמת ועזב"אמרה שיר
"אתן לא מבינות כמה אני מתגעגעת אליו,לאהבה שלו..הלוואי והכל היה אחרת"אמרתי
"אל תכנסי שוב לדכאון,דיי תראי איך את מגדלת לך שני אוצרות"אמרה אושר
"צודקת"אמרה שיר
"טוב יאללה עופו אני רוצה להתקלח ולישון קצת"אמרתי
"ביייי"אמרו ויצאו מהבית שלי,נתתי לזרם של המים לרדת והכנתי את האמבטיה..
דפקו לי שוב על הדלת "מה שכחתן??"שאלתי בחיוך ופתחתי את הדלת
רועי עמד שם,בפתח הדלת
"מה.."אמרתי
"...............
שרועי יחזור אליה, הוא סתם חיי בשקר...
המשךךךך 😊
פרק - 29 -
דפקו לי שוב על הדלת "מה שכחתן??"שאלתי בחיוך ופתחתי את הדלת
רועי עמד שם,בפתח הדלת
"מה.."אמרתי
"אני יכול להכנס??"שאל
פניו היו נפולות,עצובות..
"מה אתה עושה פה?? אין לך מה לחפש פה"אמרתי ולא נתתי לו להכנס
"בבקשה תכניסי אותי"התחנן
לא יכולתי לראות אותו ככה,הזזתי את ידי כדי שיכנס
"דבר מהר"אמרתי בקור רוח שכזה
הוא הוריד את ראשו...
"למה את כזאת...את הנחמה היחידה שיש לי בחיים האלה.."אמר
"זה לא מעניין אותי,אני לא הכתובת בזמן שאתה ככה,כועס ,עצוב"אמרתי למרות שכאב לי,רציתי לחבק אותו..להגיד לו שאני כאן..שאני תמיד כאן!
"יהלייי"אמר וניסה לאחוז בידי והתרחקתי
"רועי אני מבקשת ממך שתלך"אמרתי
"רע לי,קשה לי..אני צריך אותך"אמר והביט בעיניי,לא יכולתי איתו!!! נשבעת!!
"יש לך את אישתך..לך אליה"אמרתי
"אני א-ו-ה-ב אותך"אמר ועיניו נצצו,התמלאו בדמעות
"זה לא אומר לי כלום,במיוחד לא כרגע שאתה גבר אסור מבחינתי ובחיים אני לא אהיה עם גבר נשוי אז בבקשה ממך תלך!! תלך"אמרתי
דמעה זלגה על פניו "תחבקי אותי פעם אחרונה..בבקשה ממך אני צריך את זה יהלי,אם לא את בראשי מזמן לא הייתי חי"אמר
כאבו לי מילותי,כאב לי הכל במיוחד לראות אותו ככה כשהוא סובל...
גם אני סבלתי מן הפרידה הזאת..
היססתי ,רציתי לחבק אותו להגיד לו שהכל בסדר שאני אוהבת,אבל לא ויתרתי...
"אני לא יכולה להעביר הלאה את מה שעשית ...לא יכולה להעביר את זה בידיעה שבגדת באהבה שלי ושכבת עם מישהי אחרת וזה לא מעניין אותי ששתית רועי,יש תוצאה לדבר הזה..ולזה אתה גרמת לא אני אז אל תבוא ותבכה לי שרע לך וקשה לך כי אני לא זאת שהרסה את חייך..אתה הרסת את חייך,תישא בתוצאות האלה לבד ותן לי להמשיך את החיים שלי..לעזאזל איתך!!"אמרתי
הוא שתק ואז דיבר "את צודקת..אני לא אפריע לך יותר..זכותך לחיות חיים רגילים,למצוא לך אהבה חדשה ולהמשיך הלאה"אמר
"נכון"אמרתי ...הוא יצא מביתי,נעלתי את הדלת ..רצתי לסגור את המים שהגיעו עד לסוף האמבטיה..
התחלתי לבכות ...למה למה למה למה זה קורה לנו למה???
ישבתי באמבטיה,חשבתי עליי חשבתי עליו...חיבקתי את עצמי..
כל הזמן חשבתי מה עובר עליו למה הוא היה ככה,האם טוב לו ? האם רע לו? איך הוא מסתדר...
התגעגעתי לרויטל וחיים ולאלינור ועילאי..למשפחה הנהדרת הזאת שהכרתי...
יצאתי מהאמבטיה הייתי עם חלוק ,התקשרתי לאלינור
"יהלייי"היא ענתה
"היי מאמי"אמרתי
"הכל בסדר?"שאלה
"כן נשמה שלי..יש לי שאלה"אמרתי
"תשאלי"אמרה
"רועי....מאושר?"שאלתי
"לא...יהלי,הם לא מתקשרים אחד עם השני ,רק רבים..הוא לפעמים ישן אצל ההורים שלי"אמרה
שתקתי
"למה את שואלת?"שאלה
"כי הוא היה כאן לא מזמן .."אמרתי
"הוא מתגעגע אלייך מאוד וגם אנחנו..מתי נפגש?"שאלה
"בקרוב"אמרתי
לא רציתי להגיד לה שאני בהריון כי זה יעבור לרועי במהירות.
"נדבר מאמי אני מקלחת את עילאי"אמרה
"ברור..ביי יפה שלי נשיקות להורים המדהימים שלך"אמרתי
"אני אמסור ביי"אמרה
ניתקתי
החלטתי להתקשר לאמילי
"היי אחיינית יפה שלי"ענתה וגרמה לי לחייך
"היי דודה"אמרתי
"איך את חיים שלי?"שאלה
"סיפור ארוך"אמרתי והתחלתי לספר לה הכל
"אולי תבואי אלינו קצת ..נטפל בך אולי תלדי כאן ?? אני אטפל בך טוב "אמרה
"חחח אמילי איזה מצחיקה את אני לא יכולה יש לי גן שאני צריכה לפתוח בספטמבר"אמרתי
היא קיבלה את זה כל כך יפה "אם ההורים שלך היו רואים איך את מסתדרת ומתגברת לבד על הכל הם היו גאים בך יקירה שלי...את אלופת העולם!!"אמרה
"תודה דודה"אמרתי
"אוהבת אותך וזה לא בושה לגדל ילדים לבד היום.."אמרה
"גם אני ואני יודעת אני לא מתביישת אלה החיים שלי ואין מה לעשות "אמרתי
ניתקתי אחרי זמן קצר ושמתי פיג'מה ונכנסתי לנוח סוף סוף...
הערב הגיע,שמתי שמלת גינס קצרה..ונעליים נמוכות מהממות..התאפרתי נראתי מעולה..
הגעתי לדאנס בר..
דור ואושר חיכו לי בכניסה
"איזה מתוקים מחכים לי "אמרתי
"מה אני יעשה דאגתי לך"אמרה אושר כמו אמא קטנה
"מה יש לדאוג יהלי ילדה גדולה"אמר דור
לא הבין אותנו
"לא מספיק גדולה"אמרתי
חיבקתי אותו והוא אותי ונכנסנו..
"מה קרה הנסיך ואישתו לא באו?"שאלתי
דור צחק "אל תראי אותם ככה הם רבים המון,אני לא יודע כמה זמן הוא יחזיק ככה..."אמר
"שיבושם לו המצב הזה.."אמרתי ואושר הלכה,באתי להמשיך ללכת והוא משך אותי חזרה
"אל תגידי לי שזה לא מפריע לך"אמר
"לא כמו בהתחלה כשהוא סיפר לי על היום הקסום שהיה לכם בפאב"אמרתי
"לא ידעתי שהיא תנצל את זה שהוא היה שיכור ,היא רק ביקשה ללוות אותו להתפנות"אמר
"אוי דור זה לא לעניין עכשיו"אמרתי
"אני יודע שאת עוברת משהו,אני אגלה מה..כי את נראת שונה,אחרת כזאת"אמר
"חמוץ שלי..בוא נלך לכולם"אמרתי
"חמוץ אה?"אמר וצחקתי
"חמוצה אחת"אמר..."יום אחד אתה תדע הכל"אמרתי והלכתי לשיר
"איזה מהממם לך ככה יהלי,כמה את יפה"אמרה שיר
"תודה אהבה שלי"אמרתי
"אין ספק שהמצב שלך עוד יותר מייפה אותך"אמרה
רועי נכנס..
"מה המצב גבר"אמר מתן
"וואלה מה איתך??"שאל רועי
הפנתי להם את הגב..."יהלייייי"צעק טל..
"מאיפה בא זה"שאלתי
"הוא היה בשירותים"אמרה שיר וצחקה
"אמא איזה יפה את ...מזה הדבר המושלם הזה"אמר
"אל תגזים"אמרתי וצחקתי
"נשבע לך את נראית סוף הדרך"אמר שוב
"הוא צודק יהלי כל כך יפה לך ככה"אמרה אושר
רועי הסתכל עליי ,הסתכלתי לשניה וסיבבתי את פניי בחזרה לכולם
"טוב דיי עכשיו אתם מגזימים"אמרתי וזזתי מהם
התקדם לעברי איזה בחור חמוד "היי.."אמר
ראיתי את המבטים של רועי..
"היי"חייכתי
"את לבד?"שאל
"עם החברים שלי"אמרתי
"ואיך זה שאין ליפה כמוך בן זוג"אמר
רועי התקדם לעברנו..."מאמי את פה"אמר וחייך לאותו בחור
"אההה אז זה היה ברור שאת לא פנויה ..ועוד יפה כמוך,שמור עליה גבר ,אין כאלה בארץ"אמר הבחור
"אני יודע"אמר רועי
והבחור הלך..הפסקתי לחייך "מה אתה חושב שאתה עושה??"שאלתי
ונתתי לו מכה בכתף "שומר עלייך"אמר
"ומי צריך שתשמור עליי?? ביקשתי ממך?? דיי תתרחק ממני תן לי אויר.."אמרתי ובאתי ללכת הוא אחז בידי "מה עכשיו"אמרתי
ושיחררתי את ידי "אפילו הוא אמר שאת הכי יפה בארץ...בשבילי את הכי יפה בכל העולםםםם "אמר רועי "זה לא מעניין אותי..דיי אתה נשוי אני רווקה זכותי להתחיל ולצאת עם מי שבא לי וכמה שבא לי ..עכשיו סע מפה רועי ואני רצינית"אמרתי
נופר נכנסה למועדון,ראיתי אותה בזווית העין "הנה אישתך..."אמרתי והלכתי משם
הוא ניגש אליה...
"מה קרה לך איתו?"שאלה שיר
"בחור התחיל איתי והוא שיחק אותה שאני לא פנויה והבחור הלך..את מבינה את הדפיקות של הבנאדם הזה???"אמרתי והיא צחקה
"דיי שיר אני רצינית לא מעניין אותי שלא טוב לו..אני רוצה להמשיך הלאה"אמרתי
"ואיך בדיוק?? כי אם שכחת את בהריון"אמרה
"לא שכחתי את הנסיכים שלי...אני הולכת לרקוד"אמרתי וחזרתי לעצמי
היה לי פיפי רצתי לשירותים..כבר לא יכולה להתאפק..
סיימתי להתפנות ושטפתי את ידי,נופר בדיוק נכנסה..
לא הסתכלתי עליה "איי ..."היא נאנחה
"סתומה"זרקה
"הכל בסדר??"שאלתי
היא הסתכלה עלי "הכל מעולה מותקרק תתרחקי מבעלי ויהיה עוד יותר טוב"אמרה בחיוך
"אני לא יודעת באיזה עולם את חיה חמודה אבל אני ..לא מתקרבת לבעלך זה הוא שמחפש אותי,תשאלי אותו...אחרי הכל אי אפשר לשכוח משהו בלתי נשכח..ואני?? בלתי נשכחת!!"אמרתי ובאתי לצאת והיא תפסה את ידי "תזהרי ממני יהלי את תתחרטי על כל זה"אמרה ,צעקה
"אל תאיימי עליי!! אני לא פוחדת ממך..אני לא מכירה אותך בכלל אני רק יודעת שעשית את כל זה בכוונה..היה לך רע לראות אותנו יחד,שטן!"זרקתי
"תתפוצצי מקנאה אני נשואה לו וזה מה יש!! שלא תישני בלילה מרוב שתחשבי על איך אנחנו עושים אהבה ומתנשקים ואיך שהוא נהנה איתי..ומאושר ולא כמו שהיה איתך והרחקת אותו מכל העולם!!"אמרה
"בגלל זה הוא בא אליי היום?? כי הוא מאושר איתך??"אמרתי והיא שתקה
היא קפצה עליי כמו חיית טרף,האמת קצת נבהלתי אבל לא בגללי אלא בגלל ההריון שלי..
נתתי לה סטירה..היא התכופפה על הרצפה.."מה קורה כאן"רועי נכנס עם אושר
התנשפתי כל כך מהר,נשענתי על הקיר..."יהלי את בסדר?? "אושר כל כך דאגה..
רועי התכופף אליה, "נופר??"שאל והסתכל עליי
"אל תסתכל עלי!! לא קרה לה כלום..היא קפצה עליי"אמרתי בזלזול
"היא בהריון יהלי!! לריב עם אישה בהריון??"אמר לי,כל ך נפגעתי ממנו לחשוב שאני יזמתי את כל זה...ואילו רק ידע שאני גם בהריון
"לא עשיתי לה כלום!! היא קפצה עליי ...תשאל אותה"אמרתי כל כך רציתי להתפרק עליו!!
"לא קרה כלום"אמרה נופר וקמה מהרצפה
אחזה בבטנה "מין מצא את מינו..זוג שקרנים זה מה שאתם..מתאים לכם לחיות ביחד!"אמרתי
"דיי יהלי לא טוב לך הכעס הזה..דיי תרגעי"אמרה לי אושר ורועי לא הבין כלום וגם נופר
"בוא נצא מכאן מאמי...האישה הזאת מסוכנת"אמרה נופר
כולי עצבים,רעדתי..."יהלי.בואי"אמרה אושר בלחש..
לא יכולתי לזוז...ראיתי שחור...התעלפתי.
---------------------
"יהלי יהלי.....אוי זה מה שחסר לך עכשיו..."אמרה אושר,לא הבנתי אותה
התיישבתי למולה,ניסיתי להעיר אותה
"אל תיגע בה...תלך עם אישתך!"אמרה אושר
לא הבנתי כלום..."היא סתם עובדת עליכם תיכף היא תתעורר"זרקה נופר
"את מוכנה להפסיק??? תצאי מפה את סתם לא עוזרת"אמרתי והיא יצאה
"יהלי בבקשה ממך.."אמר אושר
רציתי לבדוק את הדופק שלה ,אך אושר הזיזה את ידי .."אל תבדוק אותה..תצא רועי.."אמרה
"אבל מה עשיתי??"שאלתי
"אתה כזה עיוור לפעמים!! תתעורר,אני לא מאמינה שיהלי התקיפה אותה"אמרה
"אני יודע שלא יכול להיות יהלי לא כזאת אבל נופר בהריון"אמר
"גםםםםם..."אמרה ועצרה את עצמה
"גם מה??"שאלתי
"שום דבר,תביא לה מים"אמרה
------------------------
פקחתי את עיניי "אושר"אמרתי בלחש
"סוף סוף,איך את מרגישה?"שאלה
"בסדר"אמרתי
"בואי ניסע לראות רופא"אמרה
"לא אני בסדר"אמרתי
"יהלי..את"אמרה ועצרתי אותה
"ששש אל תדברי כאן..אני יודעת אבל אני יאכל משהו מתוק ואני אבדוק אם הכל בסדר"אמרתי
"אוקיי "אמרה
"תעזרי לי לקום"אמרתי והיא הושיטה את ידה,
"הנה המים"אמר רועי ונכנס,כל העצבים אליו עלו לי שוב..
"תשתי"אמרה אושר
"לא רוצה ממנו כלום.."אמרתי
"תביני שדאגתי כי היא בהריון"אמר
"זה לא מעניין אותי רועי,אתה מתעקש כל פעם לפגוע ולפגוע ולפגוע,תעלם מהחיים שלי כבר!!"אמרתי
הוא שתק "היא התחילה איתי נכנסתי לשטוף פנים!!"אמרתי
הוא המשיך לשתוק "מתי תתעורר ותבין שאתה לא לבד בעולם הזה?"שאלתי
"דיי אל תתעצבני שוב"אמרה אושר
"את צודקת הוא לא שווה את זה בכלל...מילא והיה שווה אבל לא! "אמרתי והסתכלתי עליו בזלזול.
יצאנו משם אני ואושר
"איך את מרגישה?"שאלה
"אני רוצה ללכת הביתה לנוח"אמרתי
ניגשתי לנופר כל כך עצבני,לא הבנתי למה היא מתנהגת בצורה כזאת..
ויהלי כל כך הדאיגה אותי,המילים שלה כל כך כאבו לי ..אני כל כך אוהב אותה..
כבר לא יכולתי לחיות ככה עם נופר,הרגשתי חנוק!
"נו היא מתה?"שאלה וצחקה
"את רצינית עם הפה הזה שלך?? מה נהיה ממך??"שאלתי
"אתה עשית אותי כזה! נמאס לי שכל לילה אני שומעת אותך קורא לה בשינה,שכל היום אתה חושב רק עליה,לא איתי בכלל..מה אני אוויר??"שאלה
"את לא אוויר אבל התחתנו בשביל דבר אחד וגם על זה אני מתחרט"אמרתי
"אז אתה מוזמן לקום וללכת"אמרה
"אוקיי..."אמרתי
"עכשיו תיקח אותי לבית של ההורים שלי,אני רוצה להיות לבד"אמרה והתקדמה ליציאה
הלכתי אחריה,נמאס לי המצב הזה כברררררררררררררר
---------------------------
נכנסתי הביתה,שכבתי במיטה..איזה חולת נפש חשבתי לעצמי!!
הזמן חלף עוד חודש.. תיכף חודש חמישי מסתיים ושישי יתחיל .אחרי ביקור אצל הרופאה שכבר הודיע לי את המין של התינוקות ..לא התראיתי עם רועי ולא עם המפלצת..
למפגשים בקושי הגעתי,ואם הגעתי זה היה לכמה רגעים..
אושר ומתן התקשרו להגיד שהם באים..
"שלוםם"פתחתי את הדלת
"היי"אמר מתן ונשק לי בלחי
"חיים שלי"אמרתי ונתתי לה חיבוק ענקי
"אני רואה טוב??"שאל
"אתה רואה מעולה"אמרה אושר
"ואת ידעת על זה??"שאל והצביע על הבטן שנהיתה לי
"כן..אבל זה היה סוד שלי מתן..סליחה שאושר נאלצה להסתיר ממך"אמרתי
"זה בסדר,אני מבין למה"אמר
"אני מניח שזה של רועי"הוסיף
"ברור.."אמרה אושר
"ומה יש שם??"שאל
"היא עוד לא יודעת"אמרה אושר
"בעצם היום הרופאה אמרה לי.."אמרתי בחיוך
"מההה??"שאלו
"בן ובת"אמרתי בחיוך פרוס מאוזן לאוזן..
"וואי איזה יופיייי"אמרו
"מזל טוב מאמי"אמר
"תודה מתני"אמרתי
הגשתי להם שטויות ושתיה..היה נחמד ..הם הלכו כבר היה מאוחר
הייתי עייפה וכבדה,נשכבתי במיטה...עם כריות בכל מקום כבר היה קשה להרדם והרופאה אמרה שיש סיכוי ללידה מוקדמת אם אני לא אשמור על עצמי ואנוח.
הצד האחר של המיטה היה ריק והיה לי קשה כבר,רציתי כל כך שמישהו יפנק אותי וישן איתי..ויחבק אותי ובלילות שקשה שיהיה לצידי...כל כך התגעגעתי לרועי והאהבה אליו רק התחזקה והתחזקה הלב שלי כבר התמלא באבק הרגשות אליו לא נתנו לי מנוח ומחשבות מחשבות מחשבות!! דמעה זלגה מעיניי...האפרוחים שלי בעטו בדיוק..חייכתי וליטפתי את בטני...
"אני מחכה כבר שתצאו"אמרתי בלחש...
--------------------------------------
שכבתי במיטה,אחרי מקלחת.. נופר עוד היתה במקלחת ..החיים שלי כבר לא היו קלים ולא הייתי מאושר,נשרפתי בפנים ,יהלי לא יצאה מליבי ולעולם לא תצא גם..כל כך התגעגעתי אליה,לנשיקות שלה לאהבה שלה!! הייתי צריך חיבוק,ליטוף ממנה לקום שוב לתחיה...עם נופר זה לא היה,לא שכבנו בקושי דיברנו כי כל מילה הופכת למריבה,היו פעמים שרציתי להסתלק,נגעלתי כבר מהמצב הזה..עשיתי את זה רק למטרה אחת...
"רועייי"צרחה
"מה קרה??"שאלתי ורצתי אליה ...............
😯 😯
אני לא מבינה למה הוא התחתן איתה בכלל
תמשיכי!
פרק - 30 -
שכבתי במיטה,אחרי מקלחת.. נופר עוד היתה במקלחת ..החיים שלי כבר לא היו קלים ולא הייתי מאושר,נשרפתי בפנים ,יהלי לא יצאה מליבי ולעולם לא תצא גם..כל כך התגעגעתי אליה,לנשיקות שלה לאהבה שלה!! הייתי צריך חיבוק,ליטוף ממנה לקום שוב לתחיה...עם נופר זה לא היה,לא שכבנו בקושי דיברנו כי כל מילה הופכת למריבה,היו פעמים שרציתי להסתלק,נגעלתי כבר מהמצב הזה..עשיתי את זה רק למטרה אחת...
"רועייי"צרחה
"מה קרה??"שאלתי ורצתי אליה
"יורד לי דם,אני מדממת"אמרה
"מהר למיון"אמרתי
הרמתי אותה על ידי,ישר לאוטו ונסעתי למיון
הגענו מהר
הרופאים בדקו אותה,חיכיתי שעה שם כולי מבולבל מה כבר קרה לה..מקווה שהעובר בסדר!!
..ואז יצא רופא
"ד"ר גוטמן??"שאל
"כן זה אני"אמרתי
"סיימנו לבדוק את אישתך..אני מצטער אבל העובר היה קטן בחודש שלישי רק והוא היה מחוץ לרחם,ואי אפשר לגדול מחוץ לרחם...אישתך הפילה "אמר
מה.."אמרתי
כאב לי הלב.."אני מצטער..מחר בבוקר היא תשוחרר רק שתדאג לנוח "אמר
"אוקיי"אמרתי ונכנסתי אליה לחדר..
היא בכתה "אז עכשיו אתה בטח מרוצה"אמרה
"ממש לא! כואב לי גם"אמרתי
"אני רוצה הביתה"אמרה
"מחר בבוקר תשוחררי...את בהשגחה"אמרתי
"אני רוצה שתלך מכאן"אמרה
"נופר אני רוצה להיות איתך כרגע את במצב לא טוב וגם לי כואב"אמרתי
"רועי תצא מפה"אמרה
"אני אצא לבחוץ רק כי את מבקשת..אבל אם תרצי אותי אני כאן ליד הדלת"אמרתי
לא רציתי לריב איתה עכשיו...
התקשרתי להורים שלי ולאחותי..
"מאמי הכל בסדר?"שאלה אמא
"נופר הפילה"אמרתי
"מה?? ואיך היא? איך אתה?"שאלה
"מה אני יגיד לך..היא כועסת עליי כאילו אני אשם..ואני,כואב לי"אמרתי
"חיים שלי אתה רוצה שאני אבוא?"שאלה
"לא אמא..היא גם ככה לא רוצה לראות אותי אז אני בחוץ..מחר היא תשתחרר"אמרתח
"טוב חיים שלי מה שתרצה תתקשר אני כאן"אמרה
"תודה אמא"אמרתי
"תחזיק מעמד ילד שלי..אוהבת אותך"אמרה
"גם אני אמא"אמרתי וניתקתי
נאנחתי והתיישבתי שם בפינת ההמתנה,התערבב לי הכל
הרי לא ייחלתי לזה אפילו,דברים קורים בלי שנרצה ואני כל כך קשה לי לקבל את זה ואין יותר תינוק...זה כאב לי..כל כך כאב לי!!
הבוקר הגיע כשאני לא ישנתי דקה בלילה..כל כך כאב לי שזה קרה..
הרופא נכנס לחדרה ואז יצא.."תיכף האחיות יביאו לכם את מכתב השחרור.."אמר והמשיך ללכת
דפקתי על הדלת..היא כבר היתה לבושה בבגדיה..
"בוקר טוב"אמרתי בלחש והיא שתקה
האחות הביאה לנו את המכתב שחרור "תרגישי טוב.."אמרה האחות
"תודה"אמרה נופר
יצאנו שנינו מבית החולים לכיוון החניה,נכנסנו לרכב..היינו בשקט ,כל הנסיעה..
"תוריד אותי אצל ההורים שלי"אמרה
"אבל את לא תבואי הביתה?? את צריכה לנוח נופר"אמרתי
"אני ינוח אצלם..איתך גם ככה אין לי מנוחה ועכשיו שאין לך למה לצפות יותר..ואני לא בהריון ,בקרוב גם נתגרש"אמרה
שתקתי
היא יצאה מהאוטו ליד ביתה של הוריה...אפילו שלום לא אמרה..
נסעתי הביתה..זרקתי את המפתחות של הרכב על השולחן..נכנסתי להתקלח..
כשיצאתי הפלאפון צלצל זה היה דור..עניתי
"מה קורה גברר"שאל
"וואלה"עניתי
"מזה הוואלה הזה הכל טוב??"שאל
"נופר הפילה.."אמרתי
"ברצינות??? וואי אחי אני מצטער בשבילכם"אמר
"זה בסדר.."אמרתי
"רוצה לבוא לשתות קפה?"שאל
"לא אחי אני הולך לישון..אני עוד עובד אחרי צהריים"אמרתי
"אוקיי אבל איך נופר??"שאל
"כועסת עליי..הלכה להורים שלה"אמרתי
"אולי באמת לא היה צריך להיות כל זה רועי"אמר
"מה שצריך לקרות יקרה..אני כבר נמאס לי מהמצב הזה"אמרתי
"יהיה בסדר"אמר
"אמן"אמרתי
"טוב כפרה כל דבר שתרצה אני פה אחי"אמר
"אוקיי תודה דור"אמרתי
"ביי"אמר
"ביי"אמרתי וניתקתי..
התלבשתי,והנחתי את כולי על המיטה,נרדמתי כל כך מהר...
-----------------------------
החנתי את הרכב בחניה לקחתי את המתנות ודפקתי על הדלת...
אופיר פתחה לי את הדלת "חייים שלייי"אמרה
חיבקתי אותה "אהובה שלי"אמרתי
ישבתי בסלון "לא נכון תראי איזה מהממת את אמא!!"אמרה
חייכתי "תודה"אמרתי
היא ליטפה את בטני "וואי מהמם"אמרה
"איפה הבובה??"שאלתי
"בחדר..תיכף צריכה לקום לאכול"אמרה
"איך להיות אמא??"שאלתי
"מרגש..כייף,מעייף אבל אין על ההרגשה הזאת בעולם יהלי"אמרה כולה מאושרת
"ורון איך מרגיש??"שאלתי
"מעולה...הוא מאושר.."אמרה
היא הביאה לנו לשתות..."יהלי..כל כך יפה לך ככה ואת נראית מזה סקסית"אמרה
"אופיר מה קרה עברת צד?"שאלתי והיא צחקה
"ברצינות...כזה יפה לך ככה..רועי ראה אותך כבר?"שאלה
"לא"אמרתי
"לא ראיתי אותו כבר כמעט חודשיים ..מאז שהבטן יצאה ככה"אמרתי וליטפתי את בטני
"ואיך את??"שאלה
"הוא חסר לי מאוד...אבל מעבר לזה אני בסדר מסתדרת"אמרתי
"איזה באסה כל המצב הזה"אמרה
"שטויות ...שהילד שלו יגדל באהבה זה הכי חשוב ולא יחסר לו כלום"אמרתי
"ומה עם שלך??"שאלה
"לא יחסר להם כלום מבטיחה לך!! כל מה שההורים שלי השאירו לי יהיה להם .."אמרתי
"אני כל כך גאה בך!! איזה כוחות צריך ואיזה אומץ.."אמרה
"אני לא אשקר לך לא קל לי בלילה כשאני מתגעגעת אליו,שהייתי רוצה אותו לידי..שיחבק, שיאהב..רועי הכל בשבילי!"אמרתי
"אני יודעת ואני לא חושבת שאפשר לאהוב יותר מזה..כי את התמסרת כולך לרגשות האלה,לאהבה הזאת"אמרה
"נכון..ואת יודעת מה יפה בזה..??? שיהיה לי למי לתת את הרגשות האלה כי הם הילדים שלו..ואני יאהב אותם אותו הדבר או אפילו יותר ממה שאני אוהבת אותו"אמרתי
"תהיי בטוחה שיותר ממה שאת אוהבת אותו..זה רגש אחר לגמריי"אמרה
"איזה כייף לשמוע..שאת כל כך מאושרת.."אמרתי ושמענו בכי של תינוק...כל כך התרגשתי
אופיר הלכה להביא את הקטנהה ,היא החזיקה אותה.."איזה מהממת היאאא "אמרתי
הן התקרבו אליי "ליהי הנה דודה יהלי"אמרה
חייכתי הרמתי אותה על ידי והיא כזאת בובה!!
"איזה מהממת את אמאלה"אמרתי לליהי
ליטפתי את פניה...העברתי שם שעתיים כמעט לא יכולתי ללכת התאהבתי!
הלכתי לסופר לעשות קצת קניות,יצאתי החוצה לחניה עם העגלה "חכי"אמר
הסתובבתי..זה היה עדן "מה קורה יהלי??"שאל ובחן אותו מכף רגל עד ראש..
"הכל טוב מה איתך??"שאלתי
"בסדר..מזל טוב,יפה לך"אמר
חייכתי "תודה"אמרתי
"אז מה ...לא התראינו מלא זמן"אמר
"כן באמת המון זמן"אמרתי
הוא ראה שאני מרימה את הדברים לתוך הבגאג' "זוזי מפה אני יעשה את זה..."אמר
"תודה עדן"אמרתי
"ולמה את עושה את זה?? איפה רועי?? ככה הוא שולח את אישתו לעשות הכל לבד?"שאל
כבר לא חייכתי "אמרתי משהו לא טוב?? זה לא מרועי?"שאל
"אני בהריון מרועי..אבל אנחנו לא יחד..והוא אפילו לא יודע על כך"אמרתי
"מה את אומרת...ידעתי שבסוף הוא יפגע בך יהלי"אמר בעצבים
החנתי את ידי על כתפו "תרגע..קרה משהו לא צפוי...והנה אני ככה אבל הכי מאושרת שיש...מה איתך?"שאלתי בחיוך והוא כבר נרגע
"אני בסדר..אבל את...איך את מסתדרת?? "אמר וחייך
"מסתדרת מעולה.."אמרתי
"יהלי..כל דבר אבל כל דבר אני פה בשבילך!!"אמר כזה חמוד
"תודה עדן..אני מעריכה את זה"אמרתי
"יותר מזה תרצי לשתות איתי קפה היום בערב?"שאל
"למה לא"אמרתי בחיוך
"אז אני יבוא לאסוף אותך??"שאל
"בטח.."אמרתי
"איך עכשיו אני ישאיר אותך לבד עם הקניות"אמר
"אני מסתדרת..אל תדאג אני ירים אחד אחד"אמרתי
"אוקיי סומך עלייך"אמר
נתן לי נשיקה בלחי.."ביי יפה אחת"אמר והלך
חייכתי...
נכנסתי לרכב..הרמתי שקית שקית לבית בדיוק כמו שהבטחתי לעדן..היה ארוך אבל הכל בשביל האפרוחים שלי..
הערב הגיע,שמתי אוברול קצר משהו יפה וסנדל נמוך,התאפרתי מעט...יצאתי החוצה,היה ממש חם בחוץ
עדן בדיוק הגיע,יצא מהרכב "חיכיתי לי הרבה?"שאל
"לא.."אמרתי
הוא עזר לי להכנס לרכב
"אני לא נכה אני בהריון רק ואני יכולה לבד.."אמרתי בחיוך
"סליחה.."אמר
"שטויות"אמרתי
נסענו לחוף הים ישבנו שם בטיילת באחת המסעדות.
הזמנתי לי מילקשייק ועדן הזמין קפה..
הוא לא הפסיק להסתכל עליי "את כל כך יפה"אמר
"תודה "אמרתי
הוא אחז בידי "אני רוצה שתבין שאני לא רוצה להתחיל קשר עכשיו"אמרתי
"וזה למה?"שאל
"כי נראה לך הגיוני שאני בהריון מגבר אחר אני אהיה עם גבר אחר,זאת לא אני..."אמרתי
"אני יודע שאת לא טיפשה ויודעת שאני רוצה להיות איתך כבר ממזמן"אמר
"אני יודעת..הלב שלי לא פנוי כרגע ואני לא רוצה להתעסק עכשיו רגשית אני רוצה להתעסק באוצרות שלי"אמרתי
"אוצרות?? תאומים?? יש לך תאומים??"שאל
"כן"אמרתי בחיוך
"וואווו בהחלט מדליק"אמר וחייך
"את לא משלה אותי יהלי,להיפך הודעת לי מה את רוצה ומה את חושבת וזה מושלם בעיניי ואם רועי לא יגדל איתך אותם אני מוכן להיות זה שיגדל אותם איתך"אמר, הופתעתי..
"אתה מוכן לגדל שני ילדים של מישהו אחר?? מישהו שאני לא חושבת שאני אשכח לעולם??"שאלתי
הוא שתק ואז ענה "אני מוכן לגדל ילדים של מישהו אחר כמובן רק אם את האמא...אין יופי ולב כמו שיש לך..ובמקום לחפש תירוצים למה לא..תחפשי דרכים למה כן"אמר וחייך
"אני לא יודעת עדן..אני לא יכולה להפתח עכשיו רגשית..עברתי יותר מידי דברים בחיים שלי וקשה לי"אמרתי
"ובגלל זה את תקועה על רועי??"שאל
שתקתי ואז עניתי "יכול להיות..אבל אני לא שולטת בזה.."אמרתי
"מה אכפת לך לנסות?? אני מבטיח להיות ילד טוב!! ידיד טוב"אמר וחייך,צחקתי
"ידיד טוב??"שאלתי
"כן..אם ימשיך הלאה ימשיך אם לא מקסימום הרווחתי ידידות מופלאה עם אישה נפלאה"אמר
חייכתי "אוקיי"אמרתי
"אני רעב"אמר לפתע
"תאכל"אמרתי
המשכנו לשבת לנו שם..צחקנו..הסתכלתי על השביל של הטיילת ..דור ומתן טיילו שם..
הם ראו אותי,לא קמתי ממקומי "היי"אמר דור ונתן חיבוק
וגם מתן
"היי"אמר עדן
הם החזירו לו שלום..
"מה אתם עושים כאן?"שאלתי
"מטיילים"אמר דור
"ואתם??"הוסיף
"נושמים אויר"אמרתי
"תהנו לכם חברים יקרים...להתראות"אמר מתן
"ביי"אמרתי לשניהם והם הלכו..
"הם לא יודעים??"שאל עדן
"מתן יודע..הוא ראה אותי אתמול "אמרתי
"ואיך רועי לא יודע?"שאל
"רועי נשוי..הוא התחתן עם מישהי שהכניס להריון בזמן שאנחנו נפרדנו.."אמרתי
"לא הייתי מאמין שזה העתיד שלכם"אמר
"גם אני לא ...עמדנו להתחתן ופתאום אני לבד עם התינוקות שלו."אמרתי
"החיים לפעמים לא פיירים"אמר
"לפעמים..."אמרתי
עדן הסיע אותי הביתה..נכנסתי...שמתי פיג'מה ושוב למיטה,אבל לא הצלחתי להרדם אז העברתי את הזמן בטלויזיה...
----------------------------------
סיימתי את המשמרת ערב שלי...
יצאתי מהמרפאה,קיבלתי הודעה "אחי אנחנו אצל מתן בוא"
הייתי צריך איזה כוסית אחרי מה שעבר עליי...
הגעתי לשם...היינו רק אני דור ומתן..
שתינו כוסית ועוד אחת..
"מה איתך?"שאל מתן
"חי"אמרתי
"הכי חשוב"אמר דור
"אז מה יהיה עכשיו?"שאל מתן
"נתגרש.."אמרתי
"ו??"מה? יהלי?"שאל מתן
"נראה לך שהיא תרצה אותי בכלל...אחרי מה שעשיתי לה? אני מת להיות איתה לא קל לי המצב הזה"אמרתי
"לא נראה לי אחי שהיא תרצה אותך.."אמר דור
"למה??"שאלתי סקרן
"היא היתה עם עדן עכשיו ..הם ישבו באיזה מסעדה בחוף".............
וואי את חייבת להמשיך!!
מושלם!
פרק - 31 -
סיימתי את המשמרת ערב שלי...
יצאתי מהמרפאה,קיבלתי הודעה "אחי אנחנו אצל מתן בוא"
הייתי צריך איזה כוסית אחרי מה שעבר עליי...
הגעתי לשם...היינו רק אני דור ומתן..
שתינו כוסית ועוד אחת..
"מה איתך?"שאל מתן
"חי"אמרתי
"הכי חשוב"אמר דור
"אז מה יהיה עכשיו?"שאל מתן
"נתגרש.."אמרתי
"ו??"מה? יהלי?"שאל מתן
"נראה לך שהיא תרצה אותי בכלל...אחרי מה שעשיתי לה? אני מת להיות איתה לא קל לי המצב הזה"אמרתי
"לא נראה לי אחי שהיא תרצה אותך.."אמר דור
"למה??"שאלתי סקרן
"היא היתה עם עדן עכשיו ..הם ישבו באיזה מסעדה בחוף"אמר דור
וואי איך אכלתי את עצמי מבפנים..
שתקתי "עדן לא מבין שליהלי יש בעלים על הלב"אמרתי
"אתה מדבר שטויות רועי אני חושב שיש לה זכות להמשיך את חייה במיוחד אחרי מה שקרה...אתה לא חושב??"שאל מתן
"צודק..אני פשוט אוהב אותה היא לא יוצאת ולא תצא ממני לעולם! אני לא יכול לחשוב שהיא תהיה עם מישהו אחר שהוא לא אני ותגיד שאני אגואיסט ותגיד שאני חרא של בנאדם אבל בלי יהלי..מה שווים חיי??"אמרתי הם שניהם שתקו ואני שתיתי עוד כוסית.
"אני מבין אותך אחי ..לא הייתי רוצה להיות בנעליים שלך, אני לא יודע מה הייתי עושה בלי אושר "אמר מתן לפתע
"אני יודע שהיית ממשיך להיות פרפר"אמר דור
" יכול להיות...אבל היא שינתה אותי,אני אחר בזכותה"אמר מתן
"מתי אתה יא נקניק"שאלתי את דור
"אני?? כשתבוא האחת כולכם תדעו"אמר דור בחיוך
הגעתי הביתה עם מונית,השארתי את הרכב שלי שם..לא לוקח סיכון.,.
הורדתי את בגדיי ישר למקלחת..."היא היתה עם עדן עכשיו"הדהד לי בראש...אם היה אפשר הייתי מוציא את ליבי ממקומו רק שיפסיק לסבול כי זה כואב כל כך...
יצאתי מהמקלחת..עטוף במגבת..
אחזתי בפלאפון שלי..
מדפדף בין תמונה לתמונה...
דמעות זולגות מעיניי...העובר שאבד ,יהלי שכבר לא איתי..
--------------------
קמתי כשהשמש נכנסה לחדרי,הכנתי לי כוס שוקו..והקטנים בעטו,
שמתי טייץ שחור וטוניקה בצבע אפרסק אספתי את שיערי והתאפרתי מעט..משקפיי שמש על פניי,נסעתי לרופאת נשים..
עשינו אולטרסאונד..."חמודים"אמרה וחייכה
כל כך התלהבתי לראות אותם זזים דרך המסך..
אחרי הבדיקה התיישבתי על הכסא "תשתי המון מים,תנוחי המון,אלה חודשים קריטיים לתאומים..
אם את מרגישה לא טוב תסעי לבית חולים..בדיקות בעוד חודש.."אמרה
"אוקיי ד"ר..תודה"אמרתי בחיוך ויצאתי מהחדר..
הפלאפון שלי צלצל...אלינור
"היי מאמי..מה איתך התגעגעתי"אמרה
"אני בסדר נשמה,איך את?"שאלתי
"מעולה,אני נוסעת עם עילאי לשוק בתל אביב רוצה לבוא??"שאלה
כל כך רציתי "אני לא יכולה יש לי כמה סידורים לקראת תחילת הגן"אמרתי
"אוייש חבל..עילאי ממש רוצה לראות אותך"אמרה
"אני יודעת גם אני התגעגעתי נשאר עוד פחות מחודש לגן"אמרתי
"אוקיי.."אמרה ,התנהגתי כל כך לא יפה זאת לא אני...
"נדבר כבר..תהני"הוסיפה
היא ניתקה "אלינור"כבר היה מאוחר מידי..
עמדתי מול מול הרכב שלי,נכנסתי לתוכו..
היססתי אם לנסוע אליה ולסיים את השקרים האלה שאני לא מסוגלת יותר לסחוב...לא אוהבת לשקר!!
ידעתי למה אני נכנסת..לקחתי את עצמי "גם ככה הכל יתגלה"אמרתי לעצמי..
נסעתי ליד ביתם של ההורים של רועי וגם ביתו ...הרכב שלו לא היה שם...
בדיוק אלינור ועילאי יצאו מהבית "אלינור"קראת לה מתוך הרכב
היא הגיעה אליי ועילאי רץ גם ,עמדו מול הרכב,החולצה כיסתה את הבטן ובישיבה לא ראו כלום..
"חיים שלי אתה"אמרתי
"מה קרה?"שאלה אלינור
"מצטערת..אני לא מתכוונת לתחמק ממך יותר..זה קשה לי,אני אוהבת אותך את כמו אחותי"אמרתי והיא לא הבינה אותי כלל "להתחמק ממני??"שאלה
"כן...אני..."באתי להמשיך אך עצרתי את עצמי..
פתחתי את הדלת של הרכב...ועמדתי...היא פערה את פיה ..."אני לא מאמינה.."אמרה בלחץ ואחר כך חייכה ואפילו בכתה וחיבקה אותי חזק...
השתחררנו כששתינו בוכות.."יהלי מזה יש לך כדור בבטן"אמר עלאי וצחקנו
"מיותר לשאול על אחי.."אמרה
"הוא לא יודע..."אמרתי
"אני.."אמרה ועצרתי אותה
"אני יודעת שזה אחיך..אבל "אמרתי והיא עצרה אותי
"ממני זה לא יצא ! אבל תדאגי שזה יהיה בהקדם ..אני לא רוצה שהוא יתאכזב שכולם יודעים ורק הוא לא"אמרה
"את צודקת,אל תדאגי"אמרתי
"וואי איזה יופי יהלי"אמרה וליטפה את בטני
"עילאיוש יהיה לך עוד מעט בן דוד קטן לשחק איתו"אמרה
"שניים.."אמרתי
"ברצינות??"שאלה
"בן ובת"אמרתי
"איזה כייף , את לא מבינה כמה אני מאושרת במיוחד אחרי שנופר.."אמרה ועצרתי אותה
"בבקשה אל תדברי איתי עליהם...הבטחת לי"אמרתי
"אוקיי סליחה"אמרה
"אני צריכה לזוז..הרופאה שלי ביקשה שאני אנוח,אני חייבת לשמור על עצמי"אמרתי
"לכי לכי..נתראה"אמרה וחיבקתי אותה..נסעתי הביתה
נכנסתי לבית,הנחתי את המפתחות במקום..הורדתי את הבגדים ישר למקלחת,היה חםםםםם
שמתי שמלה נוחה כזאת וישבתי לאכול משהו...
--------------------------------
מטופל ועוד מטופל..הפלאפון שלי צלצל זאת היתה נופר..
"איך את מרגישה ?"שאלתי
"לא מעניינך"אמרה
"אני לא יודע מה עשיתי לך שאת מדברת איתי ככה"אמרתי
"לא אהבת אותי וזה מספיק בשבילי"אמרה
שתקתי,אני לעולם לא יוכל גם...
"העורך דין של ההורים שלי מטפל בגירושים...תעבור אליו תחתום על המסמכים..וככה הכל ירוץ,אני רוצה לחזור לעצמי כבר"אמרה
"אוקיי.."אמרתי
"אני מניחה שגם לך יש למה לחזור"אמרה
"על זה אני לא אדבר איתך"אמרתי
"אוקיייי להיתת'"אמרה וניתקה
סיימתי את יום העבודה..החנתי את הרכב ,ניגש אליי בחור..הוא היה מוכר לי.
"אתה רועי??"שאל
"כן"אמרתי
"זוכר אותי?? מאותה המריבה עם נופר?"שאל
עלה לי הכל "כן"אמרתי
"גם לך היא שיחקה את המשחק הזה?? רק שאתה נפלת"אמר
"מה.?? על מה אתה מדבר??"שאלתי
"היתה לי בת זוג שאהבתי מאוד,נופר רק סיכסכה ביננו,.באותו היום שראית אותנו ביקשתי ממנה לדבר והיא עשתה רעש ובלאגן כי גיליתי את הפרצוף האמיתי שלה.."אמר
"אני לא מבין.."אמרתי,בלאגן גדול נהיה לי
"היא עושה את זה להמון גברים... ואתה נפלת גם"אמר
שתקתי "תסביר לי יותר טוב לדבר על מה רצית באותו היום"אמרתי
"היא שלחה תמונות לחברה שלי,תמונות מפוברקות שלי ושלה.משהו שלא היה ולא נברא ,מעולם לא הייתי איתה וחברה שלי נפרדה ממני"אמר
"היא אמרה לי שהיא בהריון..היינו ביחד אצל הרופא"אמרתי
"אתה בטוח שההריון הזה שלך??"שאל
"הייתי מסטול אני לא זוכר כלום"אמרתי
"חבל שכבר אי אפשר להוכיח את זה"אמר
"מה שמך?"שאלתי
"יואב"אמר
"יואב תודה שהורדת לי את הכיסוי מהעיניים,גם אני הפסדתי אהבה..בגלל נופר"אמרתי
"אם יש לכם עוד סיכוי אל תוותר עליה..ולנופר לא מגיע בכלל שתסבלו בגללה"אמר
"אתה כל כך צודק"אמרתי
לחצתי את ידו.."תודה"אמרתי
הוא הלך...
נסעתי שוב,לביתה של נופר..
"תרדי"ביקשתי והיא יצאה החוצה
"מה קרה?"שאלה
"ההריון הזה...שלי?"שאלתי
"אתה מתכוון ההריון שהיה."אמרה,ניסתה לשחק לי על המצפון
"ברור,אמרתי לך כבר ששכבנו באותו הערב"אמרה
"נופר אל תשחקי לי משחקים ,יואב היה אצלי וסיפר לי הכל! "אמרתי
היא היתה בשוק.."רועי..אני"אמרה החלה לגמגם
"אני לא מאמין שאת ככה יכולת לשקר,התחתנתי איתך בגלל ההריון הזה"אמרתי
"חשבתי שתתאהב בי"אמרה
"את לא מבינה שאני לא יכול??? לא יכול!!! אני אוהב את יהלי ואת פשוט מגעילה אותי!!"אמרתי
היא שתקה "אני מקווה שהמסמכים של העורך דין יהיו מוכנים מהר"אמרתי
ונכנסתי לרכב,נסעתי משם..
---------------------------------
היה לי קר מהמזגן והתכסתי...ישבתי בסלון..ראיתי סרט.
דפקו על הדלת,"פתוח"אמרתי והיא נפתחה
זה היה רועי,רק מלראות אותו הלב שלי דפק מהר,המון זמן שלא התראינו..
"מה אתה עושה פה?"שאלתי והוא סגר את הדלת
"אני טיפש! אני טמבל אני דפוק דפוק דפוק"נבהלתי לא ידעתי מה קרה לו
"מה קרה??"שאלתי,לא קמתי ממקומי...
"בא אליי מישהו,אותו בחור שהיה באותו היום עם נופר כשהצלנו אותה וסיפר לי שאת מה שהיא עשתה לי היא עושה להרבה גברים"אמר
"מה הוא אמר לך?"שאלה
"המון דברים אבל דבר אחד אני יודע שנופר לא היתה בהריון ממני"אמר
"אז ממי.?"שאלה
"לא יודע ממי!!...אני יודע שנפרדנו סתם שסבלנו סתם יהלי!"אמר והתיישב על הרצפה..
מולי,"קום אל תהיה אל הרצפה"אמרתי
"אני לא יכול יותר..בלעדייך"אמר,שבר את ליבי..
ניסיתי בישיבה לעזור לו לקום אבל היה קשה לי..
"רועי קום,קשה לי לעזור לך.."אמרתי
הוא קם והתיישב על הספה לידי ,רק על דבר אחד חשבתי..כמה בא לי לחבק אותו...שמחתי לדעת שהוא לא בגד בי כמו שחשבתי עד עכשיו ושהילד לא שלו..
וכאילו שהוא הקשיב למחשבותי והוא פשוט חיבק אותי,עטף אותי..הנחתי את ידי בזהירות על גבו..מפחדת שהלב שלי לא יצא מהמקום..
הזזתי אותו ממני, "אתמול היא הפילה את התינוק"אמר והביט בעיניי,עיניו נצצו מלאות דמעות...
הורדתי את ראשי ,הוא אחז בפניי...הרים את ראשי "אני כל כך התגעגעתי למבט הזה,ליופי הזה..אלייך"אמר
"רועי.. אני כל כך מצטערת בשבילה,מסכנה לאבד תינוק"אמרתי
"אני מחכה שהמסמכים של הגירושים יהיו מוכנים וזהו!! אני שלך יהלי,נחזור לאיפה שהתחלנו..לארגן את החתונה שלנו"אמר
"אני לא בטוחה שאני רוצה לחזור לזה"זרקתי כמו פצצה לאויר
הוא שתק.."את כבר לא אוהבת אותי??"שאל במבט של ילד קטן...
בלעתי את הרוק שהיה תקוע בגרוני "אני לא רוצה לסבול עוד"אמרתי
"ורק סבל היה לך איתי??"שאל
"לא , היו לנו רגעים של אושר..."אמרתי
"אז?? "שאל
"מה היה האושר שלך איתי??"הוסיף
"האהבה שהיתה לנו,הצחוק,הנשיקות והחיבוקים,החום ביננו..."אמרתי
"ולא נשאר ממני כלום אצלך"אמר
"נשאר.."אמרתי
"מה?"שאל
קמתי ממקומי לאט לאט...הוא הביט בי והיה בהלם...
"זה"אמרתי
אחזתי בבטני,הוא חיבק את בטני לא הספקתי אפילו להגיב,נשק לבטני...
דמעות החלו לזלוג מעיניי...
הוא עזב את בטני ועמד מולי..."מתי התכוונת להגיד לי?? "שאל
" הייתי אמורה לעשות את זה היום אבל הקדמת אותי"אמרתי
"ואיך את אומרת שאת לא רוצה לחזור לאהבה שהיתה לנו,יש לנו אהבה נפלאה ביחד...נגדל אותו עם כל האושר שבעולם"אמר
הוא התקרב אליי ,תיכף מתתי ..אני כל כך אוהבת אותו,כל כך רוצה אותו..
הכל בתוכי צריך אותו,זועק לו..
"אני מת עלייך יהלי"אמר
הניח את ידו על מותניי "אני לא מאמין שמשאלה שלי התגשמה שיהיה לנו ילד ביחד"אמר
וחייך את אותו חיוך שאני לא יכולה להשאר אדישה אליו...
היופי שלו הרס אותי..
" שניים"אמרתי
"מה שניים??"שאל
"יש לנו תאומים"אמרתי
והוא קפץ מאושר.."אני לא מאמין!! את לא רצינית יהלי..ווואייייייי"אמר ...
ואני צחקתי והוא עצר לפתע והביט עליי "את כל כך מהממת כשאת צוחקת וההריון הזה כל כך מתאים לך,עכשיו אני מבין איך כולם באותו היום אמרו לך כמה את יפה וזוהרת...אבל למה לא סיפרת לי בהתחלה"אמר
"ידעתי על כך רק בחודש שני, כמעט שלישי באותו היום שאני ידעתי אתה התחתנת באתי בכדי לספר לך אבל זה היה מאוחר"אמרתי
הוא אחז בידי ונשק לה..
"כמה אצילית וטובת לב את"אמר
"אני לא"אמרתי
"את כן...את יותר מידי טובה,יותר מידי מדהימה...אני כבר לא בטוח שאני ראוי לך"אמר
"אף אחד לא ראוי כמו שאתה...אבל אני לא יכולה להיות איתך עד שלא תהיה אחרי החתימה של הגירושים..."אמרתי
"אבל אין עוד סיבה שנהיה ככה,מרוחקים יהלי"אמר
"אני לא יכולה להיות איתך בעודי יודעת שאתה עדיין נשוי,מצטערת"אמרתי
"אני מבין"אמר
"אני מצטער,מצטער על הכל"אמר
"תרשי לי לבוא לבקר אותך?? להיות לידך עד לגירושים,מבטיח להיות ילד טוב"אמר
אפילו התחנן
"אוקיי"אמרתי
הפלאפון שלי צלצל,זה היה עדן..רועי כבר ראה מה היה רשום על הצג...והחל להתהלך מצד לצד
"הלו"עניתי
"מה קורה מאמי?"שאל
"בסדר עדן מה איתך?"שאלתי
"מעולה,נהנתי אתמול"אמר
"כן גם אני"אמרתי
"נפגש היום??"שאל
"כן איפה?"שאלתי
"אני אדבר איתך כבר"אמר
"אוקיי "אמרתי
"נדבר יפה שלי להתראות"אמר
"ביי"אמרתי וניתקתי
רועי החל להיות לא רגוע ואפילו עצבני
"אז בגלל זה את לא רוצה איתי קשר?"שאל
"לא..."אמרתי
"אז מה הוא רוצה ממך?"שאל
"אין לך מקום לבוא ולשאול שאלות על החיים שלי כל עוד לא סיימת עם אישתך"אמרתי
"אוקיי צודקת"אמר
ראיתי שזה מפריע לו,הוא ממש קינא..
"שלא ינסה משהו כי אני לא אהיה אחראי על המעשים שלי"אמר
"הוא לא מנסה הוא יודע באיזה מצב אני נמצאת..."אמרתי
"טוב שהוא יודע"אמר
"רועי דייי...אם באת כדי להרוס לי את המצב רוח אני מבקשת שתלך"אמרתי
תחושה לא נעימה היתה לי,ישבתי
"את בסדר?? סליחה אני מצטער אני פשוט לא יכול לחשוב עלייך עם אנשים אחרים,אני אוהב אותך יותר מידי .."אמר
והתיישב לידי..
רועי נשק לראשי אחרי זה נשק ללחי שלי..התקדם לשפתיי,כמה שרציתי בזה..הזזתי אותו.
"אני מבין"אמר והוריד את ראשו
"אני חושבת שהגיע הזמן שתלך"אמרתי
"אני הולך"אמר ,כאילו נפגע מתגובתי...הוא יצא מביתי..
ישבתי על הספה ופשוט בכיתי.."אני כל כך אוהבת אותך"אמרתי לעצמי...
פרק - 33 -
רועי נשק לראשי אחרי זה נשק ללחי שלי..התקדם לשפתיי,כמה שרציתי בזה..הזזתי אותו.
"אני מבין"אמר והוריד את ראשו
"אני חושבת שהגיע הזמן שתלך"אמרתי
"אני הולך"אמר ,כאילו נפגע מתגובתי...הוא יצא מביתי..
ישבתי על הספה ופשוט בכיתי.."אני כל כך אוהבת אותך"אמרתי לעצמי...
את הערב עם עדן דחיתי ליום אחר,למחרת הגיע שליח לביתי..עם זר פרחים ענק
"תודה"אמרתי והשליח הלך...ביחד עם הזר היה גם דובי גדול וקופסאת שוקולדים...
קראתי את המכתב
"לאישה של חיי,מצטער על הכל את האושר שלי ומאור עיניי...בלעדייך אני כלום...
מקווה שהכל יגמר כי אני לא יכול להפסיק לחשוב עלייך..תשמרי בבקשה על האוצרות שלנו ותשמרי על עצמך..מבטיח תמיד להיות איתך בטוב וברע..רועי"
חייכתי ,אחרי כמה דקות שוב דפקו על הדלת...
זה היה רועי..."מה זה??"שאלתי
הוא נכנס ואיתו סלסלה מלאה בדברים
"את חייבת לאכול טוב"אמר
נכנס למטבח,הכין דברים..הגיש לי אותם לפינת האוכל...
הגיע אליי לסלון ועזר לי ללכת כאילו אני לא יודעת מה..
התיישב מולי ופשוט האכיל אותי "אתה יודע אני לא תינוקת"אמרתי
"אני יודע,אני פשוט רוצה להיות בטוח שאת אוכלת "אמר בחיוך,צחקתי
"זה בשבילך"אמר והביא לי פרח "ומה כל זה?"שאלתי והצבעתי על הזר
"משהו קטן ליפה בנשים"אמר
"תודה"אמרתי
"הכל מגיע לך"אמר
"קדימה תאכלי יש לנו עוד משהו לעשות"אמר
"מה??"שאלתי
"תסיימי אני יספר לך"אמר
"טוב"אמרתי
כל כך התרגשתי מהמחוות שלו,הרגשתי כאילו הוא בא לנקות את האבק מליבי..
"אגב...תראה"אמרתי וקמתי ממקומי להוציא את התיק הרפואי של ההריון
הראתי לו את התמונות מהאולטרסאונד..והוא ישר חייך
אהבתי לראות אותו מחייך ,לא עצוב יותר...
"את קולטת שהם שלנו??"שאל
"לא..עד שאני לא אראה אותם"אמרתי
הפסקתי לאכול "תמשיכי לאכול.."אמר שוב
"טוב טוב"אמרתי והמשכתי לאכול...
אז סוף סוף אכלתי ושבעתי!!
"עוד קצת"אמר
"דיי רועי אני מלאה עד אפס מקום אתה לא רואה??"שאלתי והוא צחק
"אני רואה"אמר
"רגע,אתה לא עובד?? מה קרה??"שאלתי
"לקחתי יום חופש...נזוז?"שאל
"כן רגע רק את התיק שלי ואני באה"אמרתי
נכנסתי לחדר לקחתי את התיק ומשקפיי השמש...
"מוכנה"אמרתי
יצאתי מהבית,רועי נעל את הדלת.
הוא פתח לי את הדלת של הרכב נכנסתי..
"אז לאן זה?"שאלתי
"חכי"אמרתי
נסיעה ארוכה לפנינו,הגענו לתל אביב...
"יריד התינוקות הגדול"אמרתי בחיוך
"אוהבת?"שאל
"ברור...רציתי לבוא אבל לא היה לי זמן ועם מי ללכת"אמרתי והוא הסתכל עליי
"עכשיו יש...עכשיו אני כאן ואני מבטיח לפנק ולהחזיר לך על כל האהבה הטובה שנתת לי ואני זילזלתי..."אמר חייכתי...
"אני יודע שאת לא רוצה איתי כלום עכשיו...אבל אני יודע שיהיו עוד ימים טובים ביננו"אמר
"נכנס?"שאלתי
"ברור בשביל זה באנו"אמר
ירד מהאוטו,פתח את הדלת שלי "תודה"אמרתי
נכנסנו לשם כשאני אוחזת בידו...
כל מגע איתו גרם לליבי ליפול..כל כך אוהבת אותו..
מה היה שם?? אז ככה...בגדים לאמא בגדים לתינוקות חדרים לתינוקות צעצועים..המון פינוקים לאמא..מסאג'ים ועוד המון המון דברים..וכמובן חילקו מתנות (:
ישבתי לעשות מסאג' בכפות הרגליים,כזה מרגיעעעע
"תיכף חוזר"אמר והלך
אושר שלחה לי הודעה "איפה את הייתי אצלך ואת לא בבית אני דואגת"
"אל תדאגי רועי עשה לי יום כייף נדבר"
"רועייייי?????? יש משהו חדש??"
"כן (: נדבר מבטיחה לספר"החזרתי
הנחתי את הפלאפון בתיק
סיימתי "תודה"אמרתי
קמתי ממקומי,לא עבר זמן ורועי חזר...ידו היתה מאחורי הגב..
"מה לאן?"שאלתי
"זה בשבילך.."אמר
והושיט לי שקית יפה...
מתוך השקית הוצאתי שני דובים קטנים מחבקים אחד את השני אחד ורוד אחד כחול..ורשום עליהם "מצפים לתאומים"משהו חמוד...חייכתי "תודה רועי"אמרתי
"אני כל כך מתרגש "אמר
"אני יודעת..גם אני"אמרתי
המשכנו לטייל,היה ממש כייף
חזרנו הביתה..הייתי כל כך עיפה!!
נכנסנו לבית שלי... "תודה על היום הזה"אמרתי ,באמת שנהנתי..
"אין על מה..מגיע לך"אמר
רועי התקרב אליי..."אני יכול?"שאל
"כן"אמרתי הוא נגע בבטני...התרגשתי..
"הייי הם בעטו"אמר
צחקתי "זה היה חזק"אמרתי
התקרב עוד ועוד....היה קרוב לשפתיי ,לא הזזתי אותו...אך בשניה סיבב את ראשו ונשק לי בלחי...הרגשה של פספוס ..
הוא הרים את ראשו והסתכל בעיניי..
"לילה טוב.."אמר
"לילה טוב"אמרתי
הלב וגופי צעקו שישאר...הראש אמר לא..
הוא יצא..
נעלתי את הדלת...תיכף וצעקתי לו תחזור..
נשארתי עם החשק,היה לי כייף איתו היום שמחתי שהוא כיבד אותי ואת ההחלטה שלי..
השבוע עבר לו מהר..לא הספקתי להתראות עם אושר ושיר..
קבענו להפגש היום..אצלי כי רצינו לשחות..
אז הכנתי ארוחת צהריים ..ספגטי ,שניצלים,סלטים ..
חיכיתי להן
"שלוםםם"אמרו ונישקתי אותן
"מי זאת !!"אמרה שיר
הייתי עם בגד ים שלם
"יאללה האוכל יתקרר"אמרתי
יצאנו החוצה השולחן כבר היה ערוך..הוצאנו את האוכל
"יהלי טעים"אמרה אושר
"גם לי"אמרתי
"גם לי"אמרה שיר
"יאללה תספרי"אמרה אושר
"על מה?"שאלתי
"על רועי"אמרה
"מה רועי??"שאלה שיר
"נופר בדתה את כל הסיפור ונכנסה להריון ממישהו אחר והפילה את זה על רועי..בנוסף לזה העובר שלה נפל והם עומדים להתגרש.."סיפרתי בקצרה..
"ואיך את ורועי חזרתם??"שאלה אושר
"לא חזרנו..ביקשתי זמן אמרתי שאני לא מוכנה לסבול שוב ואני לא אחזור אליו עד שלא יחתמו על הסכם גירושים..הוא הסכים לזה וביקש להשאר לצידי"אמרתי
"איזה חמודדד"אמרה שיר
"שיעבוד קשה! לא מגיע לו אותך ישר..את הבחורה הכי טובה שאני מכירה..והוא זכה!! תעבידי אותו תני לו שיסבול,תני לו משימות...תתני חוקים אל תוותרי בקלות!!"אמרה אושר,אותה אושר שלא הכרתי ולא היתה בעד זה שאני יגרום לו לסבול באותה תקופה שבאתי לישראל.
"מי זאת??"שאלה שיר
"נעים מאוד אושר יועצת לענייני זוגיות..."אמרה אושר וצחקנו
"האמת יהלי...אני חושבת כמו אושר.."אמרה שיר
צחקתי "נראה לכן?"שאלתי
"הרי זה מה שבאת לעשות כאן"אמרה שיר
"נכון"אמרתי
"אז שיקנא קצת שיבין שאותך אי אפשר להשיג בקלות..למרות שאת האמא של הילדים שלו"אמרה שיר
"כל כך צודקות"אמרתי
"אגב תגידי ידוע של מי היה העובר שהיה לנופר??"שאלה שיר
"לא..אני לפחות לא יודעת..בכל מקרה לאף אחד לא מגיע דבר כזה"אמרתי
"ומה שהיא עשתה לך בשירותים במועדון??"שאלה אושר
"עדיין,לאף אחד לא מגיע לחוות דבר כזה..אמאאאא"אמרתי
"את יודעת באותו רגע שהתעלפת והוא אמר שהיא בהריון ורק בגלל זה הוא לצידה רציתי להגיד לו שאת גם אבל שתקתי"אמרה אושר
"לא נורא עבר לי..בחיי שעבר לי ואני מבינה רק אנשים אכזריים יתעלמו מזה שיש להם ילד ורועי בסך הכל רצה לתת לו חיים הוגנים וטובים"אמרתי
"עדיין ...הוא זכה בך,את פרס בשבילו איזה אישה תגיד ככה אחרי מה שחוותה.."אמרה אושר
שתקתי..
סיימנו לאכול,נכנסנו לבריכה.."איזה תענוג"אמרה אושר
"שיר מה עם החתונה?"שאלתי
"קבענו תאריך אבל זה עוד שנה"אמרה
"נו בסדר...איזה כייף אני יחזור לעצמי"אמרתי
"אגב רציתי להגיד לך שהמחווה שעשית אין דברים כאלה"אמרה שיר
"בכייף..מכל הלב"אמרתי
הפלאפון שלי צלצל,מזל שהיה קרוב לבריכה..
זה היה עדן..החלטתי להענות לו ולהפגש איתו בערב.. יצאתי מהמים ,ישבתי על שפת הבריכה רק הרגליים בתוך המים.
דפקו בדלת..."שיר לכי לפתוח"אמרתי
שיר הלכה לפתוח ולא חזרה לבד...
"הבאתי איתי את החתיך.."אמרה שיר
רועי הגיע,כז מהמם..שורט קצר וחולצה לבנה..נראה מעולה. היה לו דף ביד..
"פששש עושות חיים"אמר
"בוא תצטרף"אמרה אושר
שתקתי,הוא התקרב אליי היה מאחורי..."לא הזמינו אותי"אמר
"זה בשבילך"אמר ונתן לי את הדף..
בתוך ליבי חייכתי,צרחתי מאושר..זה הטופס של הגירושים..בגלל ששניהם הסכימו על זה ..זה היה מהיר!!
"יפה...תתלה אותו על הקיר בבית"אמרתי
עוד שניה רציתי לצחוק
הוא התיישב לידי רק עם הגב לבריכה,הביט בעיניי..עיניו נצצו.
"אני פנוי,את פנויה..נצא לחגוג??"שאל כולו מחוייך,נזכרתי במה שאמרה אושר..
הבנות הקשיבו לשיחה כאילו הן בסרט..
"אני לא יכולה היום,קבעתי משהו.."אמרתי
"אוקיי אז מחר? יום שישי מחר"אמר
"אני יודיע לך אם זה מתאים"אמרתי
שיר התקרבה ,ידעתי מה היא זוממת.."תתרחק מהבריכה"אמרתי והוא קם מהר..
"שיר יא רעה..חכי אני אתפוס אותך"אמר
צחקנו "נדבר בנות..תהנו"אמר
התקרב אליי שוב מאחור ונשק לי בלחי..."מת עלייך"אמר והלך...
הוא יצא מהבית... חייכתי
"כל הכבוד יהלי...רגע הוא לא יודע שאת יוצאת היום עם עדן?"שאלה אושר
"לא"אמרתי
"הוא מת עליי שמעתן?"שאלתי
"שמענו.."אמרה שיר
הבנות הלכו אחרי יום מלא בצחוקים..הייתי גם מאושרת שרועי סיים את הסיפור הזה עם נופר. לא כל כך רציתי בפגישה הזאת עם עדן,,הייתי עדיין בהיי שרועי כבר פנוי רק לי!
שמתי שמלה בצבע ורוד אדום כזה מהממת שמגיעה עד לפני הברך..התאפרתי..ופיזרתי את השיער..
עדן בא לקחת אותי "פששש מי זאת"אמר
חייכתי "לאן"שאלתי
"סרט?? "אמר
"אחלה..מתאים לי"אמרתי
נסענו ..."אז מה איתך?"שאל
"אחלה,מרגישה מעולה"אמרתי
"איזה כייף לשמוע"אמר
הסרט נגמר קיבלתי סמס משיר שהם אצל טל עושים קריוקי..
הפלאפון שלו גם צלצל..הבנתי שהוא צריך ללכת..
"חברים שלי"אמר
"כן חברות שלי"אמרתי וצחקנו
אמרתי לו איפה לעצור לי
"תודה עדן..."אמרתי
"אין על מה..מתי שתרצי אנחנו ידידים לא?"שאל
"ברור..."אמרתי
"אההה אחיינית שלך מדהימה"הוספתי
"כן מעלפת!!"אמר בחיוך
רכב החנה מאחורינו,האורות שלו סנוורו אותנו "טוב אני אזוז...את מסתדרת?"שאל
"ברור.."אמרתי בחיוך
הוא נשק לי בלחי ויצאתי מהרכב ...חייכתי והוא נסע
"יהלי?"זה היה רועי..הוא הסתכל על הרכב...שינה את הבעתו
גם כשכעס היה חתיך,אי אפשר איתו..נמסתי!
"היי..עכשיו אתה מגיע?"שאלתי
"כן,עברתי ליד ביתך חשבתי את שם אבל אני רואה שלא.."אמר
"כן , הלכתי לסרט"אמרתי
"יפה ..העיקר את נהנית"אמר
"כן.."אמרתי
"נכנס?"שאלתי
"כן כן.."אמר..
"תגידי זה היה עדן?"שאל
"כן"אמרתי בחיוך
המשכנו ללכת
"שלוםם"אמרתי ורועי שתק..
לחץ להם את היד
"שלום יהלולה..."אמר דור והיה בשוק
צחקתי
"תתרגל"אמרתי
"רגע..זה כרית"אמר
"כן כרית"אמרתי וצחקתי
"שתי כריות"אמרה שיר
"שניים??? אמאלה!"אמר דור והתפקעתי מצחוק
"לדור אין קשר לילדים"אמר מתן
"ולך יש?"שאלה אושר
"עוד מעט יהיה לי...שני אחיינים"אמר וחייך
"רגע..רועי אתה ידעת על זה?"שאל דור
"לא מזמן..אני הכי מאושר מזה"אמר רועי ואז חייך,ידעתי שהוא יקנא בעדן
"ואת איפה היית??"שאלה אושר
"בסרט"אמרתי
"איך היה?"שאלה שיר
"סרט טוב.."אמרתי
"רק סרט??"שאל מתן
"רק סרט!"אמרתי וישבתי ליד רועי..
"ואתה ??? מגיע לך מזל טוב אתה רווק"אמר דור
"כן...סוף סוף"אמר רועי
אושר שלחה לי הודעה "הוא נכנס איתך?? הוא ראה את עדן?"שאלה
"כן...את לא מבינה איך הוא קינא"שלחתי
"חחח יאללה תכניסי לו.."שלחה
"בא לי לאכול אותו..(:"שלחתי
"עוד מעט"החזירה
ישבנו ביחד כולנו כמו שמזמן לא ישבנו היה ממש מצחיק.
אפילו שרנו שירים..
"אז מה אתם אומרים על האש ביום ראשון?"שאל דור
"איפה ?"שאלה שיר
"אצלי"אמרתי
"ברצינות?? כאילו יש לך כוח לזה?"שאל רועי
"כן אני מרגישה מעולה"אמרתי בחיוך
"את לא תעשי כלום אני ידאג להכל"אמר דור בחיוך,
"אם כך אין לי בעיה"אמרתי
"אנחנו נביא הכל את רק תשבי"אמר דור
"אין בעיה דורוש"אמרתי
"טוב עכשיו אני זזה אני עייפה..לילה טוב חברים שלי"אמרתי וקמתי ממקומי
"יש לך איך לחזור?"שאל רועי
"יש מוניות אני לא דואגת"אמרתי בחיוך
"מה מונית?? אני יקח אותך"אמר
"לי לא מפריע"אמרתי
"גם לי לא..לילה טוב חברים"אמר רועי לכולם
"בייי יקירים שלי"אמרה אושר
יצאנו מהבית
הפלאפון שלי צלצל,זה היה עדן..נכנסתי לאוטו
"שכחת משהו?"שאלתי
"לשאול איך את חוזרת הביתה?"שאל
"הכל בסדר הסתדרתי..תודה עדן"אמרתי ורועי הסתכל עליי ואז הוריד את ראשו.
"אין בעיה להתראות נדבר"אמר
"ביי"אמרתי וניתקתי
החזרתי את הפלאפון לתיק..
שמתי חגורת בטיחות, "ניסע?"שאלתי
"כן..."אמר והתניע
"אז מה, זה רציני בינכם??"שאל
"עדיין לא ידוע"אמרתי
המשכנו לנסוע עד לביתי כשרועי לא אמר מילה מאז,ראו עליו שהוא כועס..
הוא עצר את הרכב "תודה רועי,באמת"אמרתי
"אני לא רוצה להפריע לך כי ביקשת ממני להתרחק ושאת רוצה להמשיך את חייך, אז תדעי שאני לא אתערב לך בשום דבר ..שיהיה לך בהצלחה עם עדן.."אמר
"אתה באמת מתכוון לזה?"שאלתי והבטתי בעיניו
"לא...את יודעת שאני אוהב אותך ...שאני מת עלייך,שאני לא יכול בלעדייך אבל אם זה מה שבחרת אני צריך ללמוד להפסיד,אחרי הכל זה מגיע לי...אלה תוצאות מהטעויות שלי.."אמר
"אם זה היה תלוי בי זה היה אחרת.."אמרתי
"אז תעשי את זה אחרת...אני מבטיח להיות הכי טוב שאפשר,תראי יהלי אני יודע שהייתי חרא איתך ,עשיתי טעות ואני מודה בה אבל אני לא יכול בלעדייך נשבע"אמר
הוא אחז בידי בעדינות ליטף...
"זה לא הזמן...אני צריכה את זה בשביל עצמי"אמרתי
"אוקיי אני מבין"אמר
"לילה טוב רועי.."נשקתי לו על הלחי..והוא אחז בידי שלא אלך...התקרב ונשק לשפתיי ממש לשניה ושיחרר..זה היה נעים כל כך התגעגעתי לחום שלו...לנשיקות איתו..
יצאתי מהרכב.... ו
פרק - 34 -
הוא עצר את הרכב "תודה רועי,באמת"אמרתי
"אני לא רוצה להפריע לך כי ביקשת ממני להתרחק ושאת רוצה להמשיך את חייך, אז תדעי שאני לא אתערב לך בשום דבר ..שיהיה לך בהצלחה עם עדן.."אמר
"אתה באמת מתכוון לזה?"שאלתי והבטתי בעיניו
"לא...את יודעת שאני אוהב אותך ...שאני מת עלייך,שאני לא יכול בלעדייך אבל אם זה מה שבחרת אני צריך ללמוד להפסיד,אחרי הכל זה מגיע לי...אלה תוצאות מהטעויות שלי.."אמר
"אם זה היה תלוי בי זה היה אחרת.."אמרתי
"אז תעשי את זה אחרת...אני מבטיח להיות הכי טוב שאפשר,תראי יהלי אני יודע שהייתי חרא איתך ,עשיתי טעות ואני מודה בה אבל אני לא יכול בלעדייך נשבע"אמר
הוא אחז בידי בעדינות ליטף...
"זה לא הזמן...אני צריכה את זה בשביל עצמי"אמרתי
"אוקיי אני מבין"אמר
"לילה טוב רועי.."נשקתי לו על הלחי..והוא אחז בידי שלא אלך...התקרב ונשק לשפתיי ממש לשניה ושיחרר..זה היה נעים כל כך התגעגעתי לחום שלו...לנשיקות איתו..
יצאתי מהרכב.
--------------------------------
מצד אחד אני אומר לה שאני אתן לה את הזמן שלה ומצד שני אני לא יכול ואני שוב רוצה אותה...השתגעתי זהו!
היא נכנסה הביתה,נסעתי לביתי...
הורדתי את בגדיי,נכנסתי למקלחת ..וכל הזמן יהלי במחשבותיי כל כך אוהב אותה וצריך אותה כמו אויר לנשימה..
---------------------------------
נשכבתי במיטה,מלטפת את הבטן..
למחרת לא עשיתי כלום רק במזגן..היה לי חם לא יכולתי לצאת החוצה והייתי עייפה..
התקשרתי לאושר..
"שבוע טוב נשמה שלי"אמרתי
"שבוע טוב..מה עשית היום?"שאלה
"כלום בבית במזגן,ראיתי טלויזיה..ישנתי..בקיצור נחתי"אמרתי
"הכי טוב...אני עזרתי לאמא שלי לסדר את החדר לאחותי שחוזרת מתאילנד"אמרה
"באמת?? אור חוזרת??"שאלתי
"כן.."אמרה
אור היא אחות של אושר ,שנה אחת פחות מאיתנו.
"איזה יופי כמה זמן לא ראיתי אותה"אמרתי
"גם אני..התגעגעתי"אמרה
"תגידי איך היה אתמול שרועי ליוה אותך?"שאלה
"קשה לו עם זה שאני רוצה זמן לעצמי..ובהתחלה אמר שהוא יתן לי את הזמן שלי ואחר כך ביקש שנהיה ביחד.."אמרתי
"חחח מסכן..."אמרה
"הוא מסכן?? ומה אני?? "שאלתי
"אתם שניכם לא מסכנים..יהלי אם את חושבת שאתם צריכים לחזור אז מה הטעם לכל הבלאגן??"שאלה
"גברת אושר היקרה את ושיר הצעתן לי לשגע אותו קצת"אמרתי
"וכל מה שנגיד תעשי??"שאלה
"לא..אבל אני חושבת שזה טוב,שיקבל עונש"אמרתי
"אז אין בעיה" אמרה
"הוא נישק אותי...ותיכף נמסתי"אמרתי
"הכי כייף לדעת שאת עוד מתרגשת מהנשיקות שלו"אמרה
"אני חושבת שאני לעולם לא אפסיק להתרגש מהמגע שלו והנשיקות איתו"אמרתי
המשכנו לדבר לפחות עוד חצי שעה...ניתקתי
נכנסתי להתקלח...
המשכתי להעביר את היום הזה במיטה..
למחרת דיברתי עם סיגל ,לגביי פתיחת שנת הלימודים..
שבוע הבא נפתחת השנה..
הפלאפון שלי צלצל..אלינור
"היי בובה"אמרתי
"מה איתך ומה שלום האחיינים המתוקים שלי?"שאלה
חייכתי "מעולה..נחו כל השבת"אמרתי
"טוב לדעת...מתי את באה אלינו ההורים שלי רוצים לראות אותך"אמרה
"סיפרת להם??"שאלתי
"כן והם כל כך התרגשו ושמחו לדעת שאת האמא של הנכדים שלהם"אמרה
התרגשתי...
"אני אבוא עוד מעט,מבטיחה"אמרתי
"יאללה מחכים לך.."אמרה
"טוב"אמרתי וניתקתי
נכנסתי לחדר,שמתי טייץ שחור וחולצה בצבע אפור עם תמונה של טיגריס מקדימה.
הסתדרתי מעט ...לקחתי את התיק ויצאתי..
הגעתי לבית של רויטל וחיים,דפקתי על הדלת...
הרכב של רועי לא היה בחניה...
"כפרה עלייך כמה את יפה"אמרה רויטל..מילאה אותי בגעגועים לאמא...
איתה באמת הרגשתי כמו עם אמא
חיבקתי ונישקתי אותה..
חיים הצטרף חיבק ונישק
"יום טוב לכן אני צריך להיות בעבודה"אמר
"אוקיי ביי חיים יום נפלא"אמרתי
והוא יצא
"שבי מאמי"אמרה
"היי הגעתת"אמרה אלינור והצטרפה אלינו...חיבקתי אותה
ישבנו שלושתינו עם כוס מיץ קר ועוגיות של רויטל..
"התגעגעתי לדברים הטעימים שלך"אמרתי
"את יודעת שגם אם את עם רועי וגם אם לא את בת בית פה..זה הבית שלך!"אמרה
"אני יודעת..פשוט לא רציתי שנופר תתעצבן יותר כי היא היתה בהריון"אמרתי
"הנבלה הזאת שיחקה לכם משחק..כל כך כעסתי"אמרה רויטל
"אמא לא אהבה אותה והרגישה שיש פה משהו מסריח"אמרה אלינור
"גם אני ידעתי שיש משהו לא טוב איתה אבל זה מה שקרה ואין לי ברירה אחרת אלא לזוז..נורא נפגעתי מרועי"אמרתי
"האהבה שלכם זה לתמיד ,זה לא משהו שחולף בשניות.."אמרה רויטל
חייכתי "רועי אמר לי שאת רוצה קצת זמן"אמרה רויטל
"כן.."אמרתי
"אל תוותרי עליו יקירה שלי..הוא אוהב אותך יותר מאת עצמו..."אמרה כזאת מדהימה..
"אמא לא יקרה כלום אם הוא יקבל עונש על מה שהוא עשה.."אמרה אלינור וצחקתי כי זה בדיוק מה שחשבתי אני בעצמי...
רויטל צחקה "גם אני בעד ..בתנאי שהם אחר כך יחזרו להיות ביחד כי אני רוצה אותה ככלתי"אמרה רויטל וחבקה אותי
"חיים שלי את..כמה אני אוהבת אתכןן"אמרתי
"גם אנחנו"אמרה אלינור...
הדלת נפתחה...זה היה רועי..הסתכלתי בשעון כבר צהריים איך עבר הזמן כשנהנים.
הוא הסתכל עליי..."היי מאמי איך היה בעבודה?"שאלה רויטל
"בסדר..מה קורה יהלי"שאל
"מעולה ואתה?"שאלתי
"אחלה"אמר
"אמא רצתה לראות את הנכדים שלה"אמרה רויטל
"יש עוד זמן עד שיצאו"אמר רועי
"גם אם אתם לא יחד יהלי תמיד תהיה הכלה שלי..."אמרה רויטל
"אני יודע כמה אתם אוהבים אותה..."אמר והסתכל עליי..חייכתי.
הוא עדיין היה כועס..
"הם בועטים"אמרתי
רויטל הניחה את ידה על הבטן.."התגעגעתי להרגשה הזאת"אמרה
"אתה תהיה אבא מושלם"אמרה רויטל
"גם אני חושבת"אמרתי והוא לפתע חייך חצי חיוך כזה
"יאללה תחייך מזה הפרצוף הזה..לא מתאים לך"אמרה אלינור
"אני נכנס להתקלח..תמשיכו איפה שעצרתן"אמר ויצא מהבית
"מה יש לו??"שאלה רויטל
"יעבור לו.."אמרתי
לרויטל היה טלפון "אני צריכה ללכת להביא את עילאי מהחבר שלו"אמרה אלינור
"אוקיי"אמרתי..נשארתי לבד שם..הלב שלי היה מלא באהבה ,חייכתי לעצמי..
"אני הולכת לסופר רוצה לבוא איתי??"שאלה
"לא..אני אלך יש לי עוד כמה סידורים"אמרתי
"אין בעיה מאמי..תבואי לכאן הרבה חסר לך שלא!"אמרה
"טוב מאמי"אמרתי
היא יצאה וכך גם אני...היא נסעה..עמדתי מול ביתו..דפקתי על הדלת הוא לא ענה..פתחתי אותה.
נכנסתי ,שמעתי מים זורמים ונזכרתי שאמר שהולך להתקלח..
נתקפתי חשק מטורף להיות איתו..חשק להיות שלו..
אך עצרתי בעדי..יצאתי מביתו ישר לרכב שלי.
"איי רועי רועי"אמרתי לעצמי..נסעתי משם.
הגעתי הביתה,היה לי חם נכנסתי ישר למקלחת..החום הזה התיש אותי,יצאתי מהמקלחת התארגנתי על עצמי..שמלה קצרה ולמטה בגד ים..
הסתכלתי במראה,איזה בטן חשבתי לעצמי..
ירדתי למטה,התחלתי לעשות סלטים..
לקראת שעה 4 הגיעו דור מתן ואושר...
"חיימי"חיבקה אותי אושר
"תראי אותה..חחח איזה יופי"אמר דור
"מה קרה?"שאלתי
"מצחיק לראות אותך ככה עם הבטן אבל ממש מתאים לך"אמר
חייכתי "תודה דורוש"אמרתי וחיבקתי אותו..
"נכנסתי מזה להריון?"שאל
צחקנו "יאללה דור תעזוב אותה ..בוא ניגש לגינה"אמר מתן
"אני בא.."אמר דור ורץ אחריו...
צחקנו אני ואושר
היא נכנסה למטבח ונדהמה.."את כל זה הספקת??"שאלה
"כן,מה קצת?"שאלתי
"מה את גנובה ,מלאאא"אמרה
"מה אני יעשה שיעמם לי "אמרתי והיא צחקה
"עוד מעט לא ישעמם לך"אמרה
"אני מחכה לזה כברררר"אמרתי
"יגיע יגיע"אמרה
שיר נכנסה.."שלוםםםם "אמרה
נתנה לי ולאושר נשיקה בלחי
"מזה כל זה?"שאלה שיר
"תצאי החוצה תעזרי"אמרה לאושר
"אני יוצאת"אמרה אושר "אני גם יעזור"אמרתי
יצאנו החוצה רועי נכנס כשידיו עם המון שקיות
"הכנסתי כבר הכל"אמר
"תביא נעזור לך"אמרתי
נכנסנו הביתה "תגידי השתגעת?? מה את צריכה להרים שקיות עכשיו"אמר
"אז מה נראה לך שהאוכל בבית שלי מגיע לבד??"שאלתי
"את לא מרימה יותר דברים כבדים!"אמר
"כן בוס"אמרתי בחיוך
"רועייי"קראו לו בחוץ הבנים
"ביי בינתיים"אמר ויצא
אופיר ורון נכנסו גם "איפה הנסיכה?"שאלתי
"אצל אמא שלי"אמרה אופיר..
"צוץ התגעגעתי אלייך"אמרה
"גם אני...שבוע הבא חוזרים לגן"אמרתי
"אני בעוד חודש נגמרת לי החופשה"אמרה
"איזה מהר עבר לךךך"אמרתי
"כן מהר מאוד"אמרה
רון יצא החוצה לבנים
תהל גם הצטרפה..
יצאנו החוצה סידרנו שולחן עם מלא כסאות
"יהלי איזה יפה כאן"אמר רון
" אתה צריך לראות בלילה איזה יופי פה"אמרה אושר
"הכי יפה כאן בלילה"אמרתי..
הנחנו את השתיה והסלטים על השולחנות..האוכל כבר היה מוכן..ישבנו כולנו לאכול.
"לחיים לכולם ויהלי לידה קלה"אמר מתן
"תודה תודה"אמרתי בחיוך
רועי הסתכל עליי...
סיימנו לאכול..הבנים כבר התבשלו,הורידו חולצות ואנחנו עברנו לבגד ים..
"אופירר יא זבל ככה את נראית אחרי לידה"אמרה שיר
שיר צחקה "ילדתי"אמרה אופיר וצחקנו
"חיים שלי את"אמר רון וחיבק אותה..
הייתי עם משקפיי שמש..נכנסתי למים..ואיתי כל הבנות.
"תביאו כדור נשחק משהו"אמר דור
"יש לי באוטו"אמר רועי
"קח את המפתח תביא"אמר רועי לדור
"טוב"אמר והלך
יצאתי החוצה ונשכבתי על המיטת שיזוף..דור חזר עם הכדור והם העבירו את הזמן במשחק כדור,שמנו מוזיקה רקדנו,הם שתו אלכוהול ואני רק מיץ חח
היה ממש כייף
היתה לי הודעה "אני ליד הבית שלך,בא לך לצאת?"זה היה עדן
"תכנס כולם פה..בבריכה"שלחתי
"אוקיי"הוא החזיר..לא עבר זמן הוא הגיע..
"עדןןן"צרחה שיר
"מה קורה מאמי"שאל
ראיתי את המבטים של רועי,לפתע הוא הפסיק לשחק..
עדן התקרב אליי התיישב לידי על הכסא..נשק לי בלחי
"מה נשמע?"שאל
"בסדר"אמרתי בחיוך
"איך אתה?"שאלתי
"אני מעולה.."אמר בחיוך
חייכתי גם "כייף לראות אותך מחייכת."אמר
"תודה"אמרתי
כבר צחקתי "מה מצחיק?"שאל
"אתה"אמרתי
"טוב,אם אני מצחיק אותך זה מעולה"אמר
"כן"אמרתי..אופיר באה לשבת איתנו..
"אחי היקר מה קורה?"שאלה
"מעולה אחותי איפה הנסיכה שלי?"שאל
"אצל אמא"אמרה
"אני חולה על הדבר הזה"אמר בחיוך
"היא מדהימה"אמרתי
"ליהי ההורסת"אמר עדן
"מה את מדברת עוד מעט יצאו לך שנים כאלה"אמרה אופיר
"כןןן אני כל כך מחכה לזה"אמרתי
"כזה מתאים לך.."אמר עדן
"מאוד מתאים לה.."אמרה אופיר
היא חזרה לרון
"את תהיי האמא הכי מהממת שאני מכיר"אמר הביט בעיניי
השמש החלה לשקוע.
"תודה אבל זה לא לכאן"אמרתי
"מה לא לכאן?? "שאל והסתובב
"בגלל רועי את אומרת את זה?? חשבתי שאת ממשיכה הלאה"אמר
"כן אבל אני לא כזאת..בכל זאת אני בהריון ממנו"אמרתי
"את צודקת...בכלל לא הייתי צריך לבוא"אמר וקם ממקומו
"עדן.."אמרתי וקמתי גם
עברנו לצד השני,לחניה..
"תחזרי לשם יהלי..אל תזניחי את האורחים שלך"אמר
"אתה לא צריך לדבר ככה,אמרתי לך מראש שהלב שלי לא פנוי"אמרתי
הוא שתק ואז דיבר "את צודקת ..."אמר והלך
נכנסתי הביתה...רועי חיכה לי שם.
"הנסיך הלך סוף סוף?"שאל
"רועי די..באמת שאין לי כוח "אמרתי
"רק שאלתי על הנסיך"אמר
"אתה ממשיך בשטויות שלך"אמרתי
"מעצבן אותי שאני בחיים שלי לא עשיתי לך דווקא עם בנות"אמר
"אהה באמת?? שכחת מהר מאוד מהימים שהיתה יוצא עם הבנות מהמרפאה מחליף כמו גרביים בנות"אמרתי
"אני מדבר בזמן שיצאנו"אמר
"אהה חכם גדול אתה.. להזכיר לך שאנחנו לא יחד? "אמרתי
התקדמתי והוא אחז בידי "יאללה עוד פעם..כן רועי מה עכשיו"אמרתי
עצמתי את עיניי הוא אחז בפניי..פקחתי אותן.."אני יודע שאת אוהבת אותי כמו שאני אותך"אמר
"רועי.."אמרתי בלחש
"שום רועי ,יהלי! אני לא יכול לוותר עלייך בכזאת קלות ..אנחנו מאוחדים לכל החיים תביני"אמר
הבטנו אחד לשני בעיניים.. "הילדים שלנו נוצרו בהמון אהבה..בהמון תשוקה,משהו שאי אפשר לשכוח לעולם..את האהבה המטורפת שיש בינינו..ואם זה לא נכון אז תהרגי אותי כי אני לא יכול לסבול את הכאב הזה בלב!! הוא הורס אותי..אני מעדיף למות בזרועותייך מאשר בלעדייך"אמר
הרס אותי ..תמיד היה כובש במילותיו..לא יכולתי לדחוק את מה שאני מרגישה אליו..גם ליבי כאב מאוד...
הוא התקרב לשפתיי כשראה שאני בשקט,עיניו כל כך יפות...
כולי רעדתי..הוא חיבק אותי,לאט לאט נשק לשפתיי..בהתחלה רק הוא נישק,הצטרפתי אליו..התנשקנו בלהט..הלב שלי חזר לעצמו ופעם במהירות..
הנחתי את ידיי על החזה שלו.
אחרי כמה דקות ארוכות..התנתקנו...רק בשפתיים ולא גוף לגוף..
הוא חייך כזה חיוך מדהים..החיוך שאני אוהבת הכי בעולם!
חייכתי גם "אני אוהב אותך יפה שלי"אמר
"אני אוהבת אותך רועי..אי אפשר להוציא אותך מהלב!"אמרתי
והוא צחק "אל תנסי אפילו כי אני ישגע אותך.."אמר
צחקתי "את כמו קעקוע בשבילי"אמר "כאן כאן את חרוטה"אמר והצביע על ליבו.
נכנסה שיר וחייכה..."אוייש מתה מתה עליכם.."אמרה וחיבקה את שנינו
"משוגעת קטנה"אמר
"משוגעת אבל אתם מתים עליי"אמרה
"ואת לא מרימה את האף בכלל"אמרתי והם צחקו
"יאללה בואו לבריכה שיראו כמה אתם מעלפים ביחד"אמרה
"שניה נבוא"אמר רועי
"טובב"אמרה שיר והלכה..
"נלך?"שאלתי
"רגע.."אמר
"מה קרה?"שאלתי והוא הביט בעיניי
"תני לי להנות מהרגע הזה שסלחת לי ואנחנו שוב ביחד"אמר
הוא לא הפסיק להביט על עיניי "העינים שלך מרגיעות אותי..מספיק מבט אחד ואני טובע!"אמר
חייכתי..."עכשיו אפשר ללכת..אני רגוע"אמר צחקתי
באתי ללכת והוא עצר אותי שוב "מה?"שאלתי
"נכון שאני דפוק שויתרתי עלינו?? שנתתי לרגע אחד להרוס לנו הכל? שויתרתי על כל החום ואהבה שנתת לי ?? שהתחתנתי בכזאת קלות ומהירות בלי לבדוק שזה באמת הילד שלי ?? "שאל כל כך הרבה...הבטתי עליו,ליטפתי את פניו..."רועי..מה שהיה צריך לקרות קרה ואי אפשר לשנות כלום כי זה הגורל שנקבע לנו ואם אנחנו צריכים להיות ביחד..אז נהיה ביחד בכל דרך שאפשר ואתה אמור לדעת את זה כי היינו יחד לפני חמש שנים והנה אנחנו שוב כאן ביחד ובקרוב יהיו לנו שני ילדים ..אני אוהבת אותך ויודעת שלא היה דרך אחרת וכמו שאני מכירה אותך לעולם לא היית מוותר על ילד ומגדל אותו בכל דרך אפשרית"אמרתי
"אני נשבע לך שלא היה ביני לבינה כלום..אפילו לא נשיקה!"אמר ונשבע!!
"כמה שאסור להגיד את זה אבל אני מאמינה לך"אמרתי בחיוך והוא חייך אחריי
"חבל שאת לא מבינה מזה לאהוב אותך..את הבנאדם הכי טוב שיש,את אוהבת ,את נותנת מעצמך מעל ומעבר..את אחת לטריליון ובגלל זה הלב שלי לא יכול לשכוח אותך ולא ישכח אותך לעולםםםםםם"אמר
"אל תגזים"אמרתי
"לא מגזים כל מה שאמרתי זה אמיתי.."אמר בחיוך
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|