משו שכתבתי ברגע של כאבבבבבבבבבבבבבבב... :[

יש רגעים בהם את יושבת לבד עם עצמך

ומרגישה שאת לבד בעולם..

שאת מוקפת במליון אנשים

אבל מתוכם אפילו אחד לא אמיתי..

את מחייכת לכולם וצוחקת עם כולם

אבל בפנים הנשמה שלך זועקת רוצה לצאת ,

לברוח לא משנה לאן..

והעיניים מתחילות להבריק.. והדמעות מתחילות לרדת..

ואת רוצה להגיד את מה שיושב לך על הלב

אבל את יודעת.. שממילא אף אחד לא באמת יבין מה את עוברת

אז את שותקת ושותקת וכל הכאב נשמר אצלך עמוק בלב 3>

ילדה תמימה עם עיניים יפות.. שלא יכולה עוד בעולם הזה לחיות.. :[