מה שחסמתי ממך

במקום ההוא זרעתי אותן המילים
בעבר המלח הזחוח שהמתיק את שפתיך
מבטינו שבורים
כמו חתך שלא מתאחה אבל בבוא
הזמן נירפא כנוגע ממני
 
מבטים שנישמטו על הריצפה
אולי זה אתה מהרחוב ההוא
מזהה
את פניך השבירות שמביאות
אותך-לשם
 
מה שהוביל נישכח כבר תם
חיוך שהיה ניפצע הוא כמותם
טיפות של כאב סדוקות כמעט
מגע של משי "פרוץ מעט" ואולי
 
את מכאובי לא ניתן לגלות
איך ברגע של שתיקה
אולי להרפות
הדלת שמשאירה מאחריה
את אותם הרעשים
מביאה לי אותך כעוצר בעדי
כואב כה משכר כמו יין
 
מבט מהול כנישען
כמו שיכור
שמחכה בפינה כי
הוא בי "נוגע" כמו שאתה
מחייך
אולי מרפה
ושוב ניצמד כלא יכול
להרפות מיגוני
 
נושם נושף על עורפי
ומבקש לדעת את מה שחסמתי
ממך