ואת

ככלות הכל כולי נירגשת
לידך,מחזיקה את ידך הענוגה
שאת מבטיחה להיות תמיד
אולי, לא מוותרת, על
שבי מביאה
 
לא כמוה, כמו שרצית, וברחת
כמו שהבטחת ונפלת כמו
שהיוותך מביאה לי
את הכנות שמבטך כה, נוגע
מיופיך מרפה
עינים אומרות בך
את כל
 
את כל הרגשות הפנמת
את מה שלא רצית, זרקת
לאותם המילים שהיו כבר
ואת, אין כמותך
את מודה
מביטה ומגניבה את
ליבי כמו שאת
יודעת בי
 
לא מרפה,מבטיה אל העבר
ועלייך
כבר נגעת כבר טעמת,נפלת
היית מולי "מופשט" בצוע
חבול לא רגוע..
 
תבוא אלי שבוי,וככלות
הכל את מביאה בי
אותך,הרגש שאומר שלך
לא מרפה משתיקתך הענוגה
 
מפללת בסוד ובתפילה
כה נעימה לה
בקשות שהיו חלומות שלא
קיומו
הובטחו נישמטו כמו זכוכית
שהתנצפה אותה