זה אתה שהלכת, אז למה אני זאת שבוכה?

ליפה שלי בהמון אהבה.



אני יושבת מול המחשב כבר שעה וחושבת מה לכתוב לך ואני חושבת שהכי טוב זה לכתוב את
מה שבאמת מרגישים.



הלכת ויותר לא תחזור. אבל לא כואב לי כי אני חייה בתקווה שאתה תחזור ותבין את הטעות
הגדולה שעשית. גם אם זה לא יקרה אני בכול זאת מעדיפה להאמין בזה כי זה הדבר היחיד
שמחזיק אותי.

הפחתי לבן אדם עצוב מאוד, בלי רגשות ובלי שאיפות הדבר היחיד שנישאר זה הרבה שיחות
אם פסיכולוגים. הכי כואב לי שאתה לא מדבר איתי ולא אומר לי מה הסיבה שעזבת.

להשאיר בן אדם בחוסר וודעות מוחלט זה בעצם לשגע אותו וזה מה שקורה לי.

פגעתי בך? ניפצתי לך איזשהו חלום? איכזבתי אותך? אתה כבר לא אוהב אותי?

למה כבר חודשיים עברו ואתה עדין לא מיתקשר?

יום לפני שעזבת אמרת לי שאני אהבת חייך ולמחרת כבר שנאת אותי.

איך עושים את זה תלמד אותי.

נישארתי שוב בודדה, בלי סביבה ובלי אהבה.

אתה תחזור? תענה לי בבקשה, כי אני כבר לא יכולה לשתות עוד כדור הרגעה!!!