"המציל/ה", "המתלבט/ת", "המרצה", "הקריר/ה" - לזהות את התפקיד שלך בתחילת קשר

בתחילת קשר, לפני שבכלל יש "זוג", הרבה אנשים כבר נכנסים לתפקיד.

לא במודע. לא בכוונה. פשוט כי זה המנגנון שהם מכירים כדי להרגיש אהובים, בטוחים, או בשליטה.

וכששני אנשים נפגשים, לפעמים זה מרגיש כמו חיבור. אבל זה בעצם שני תפקידים שמתלבשים אחד על השני.

לדוגמה: מציל ומי שצריך הצלה. מרצה ומבקר. מתלבט ורודפת. קרירה וחם מדי.

המטרה של המאמר הזה היא לא לתייג אותך. המטרה היא לתת לך מראה: לזהות מהר את התפקיד שאתה נוטה להיכנס אליו בתחילת קשר, להבין מה הוא מנסה להשיג בשבילך, ואיך לצאת ממנו בלי להפוך לאדם אחר.

למה אנחנו בכלל נכנסים לתפקידים?

כי בתחילת קשר יש אי-ודאות. והנפש שואלת: איך אני אשיג ביטחון?

לכל אחד יש תשובה אוטומטית:

• "אם אציל, יאהבו אותי"
• "אם אשמור מרחק, לא אפגע"
• "אם ארצה, לא יעזבו"
• "אם אתלבט, אשמור שליטה"

תפקיד הוא דרך להתמודד עם פחד. אבל הוא גם הדרך הכי מהירה להכניס דרמה.

נכיר 4 תפקידים נפוצים, ואחר כך תראה איך לזהות את שלך.

תפקיד 1: המציל/ה

איך זה נראה בתחילת קשר

• אתה מרגיש שאתה "מבין" אותו יותר מכולם
• אתה עוזר לו לסדר את החיים, להרגיע אותו, לייעץ לו
• אתה מתאהב בסיפור שלו ובכאב שלו
• אתה הופך להיות זה שמחזיק

מה המציל/ה באמת מחפש/ת

תחושת ערך: אם אני נחוץ, יש לי מקום.

וגם תחושת שליטה: אם אני מטפל, אני לא צריך להרגיש את הצרכים שלי.

המחיר

• אתה מתעייף מהר
• נוצרת תלות
• אתה מתחיל להרגיש שלא רואים אותך
• ולעתים אתה נשאר בקשר כי "מה יהיה עליו בלעדיי"

איך יוצאים מהתפקיד בלי להיות קר

• מפסיקים לתת פתרונות ומתחילים לשאול שאלות
• בודקים הדדיות: האם גם הוא דואג לך?
• שמים גבול: "אני פה, אבל אני לא יכול להיות גם בן זוג וגם מטפל"

משפט שעוזר:

"אני רוצה להיות איתך, לא לנהל אותך."

תפקיד 2: המתלבט/ת

איך זה נראה בתחילת קשר

• אתה משדר עניין ואז נעלם
• מתקשה להתחייב לפגישה, לשיחה, לתכנון
• משאיר את הצד השני במתח, לפעמים בלי כוונה
• מייצר תחושה של "תמיד עוד רגע"

מה המתלבט/ת באמת מחפש/ת

הגנה מפני אובדן חופש, או פחד מקרבה.

ההתלבטות משאירה אותך במקום שבו אף אחד לא באמת יכול לפגוע בך, כי אתה לא "בפנים" עד הסוף.

המחיר

• אתה מפספס קשרים טובים
• אנשים מתעייפים
• אתה נשאר עם תחושת החמצה וחוסר שקט

איך יוצאים מהתפקיד בלי להילחץ

• קובעים כלל: עניין אמיתי מתורגם לפעולה אחת בשבוע
• אומרים אמת: "לוקח לי זמן, אבל אני כן רוצה להתקדם"
• בודקים: האם זה פחד, או באמת חוסר התאמה?

משפט שעוזר:

"אני מעדיף צעד קטן עקבי מאשר להתלבט חודשים."

תפקיד 3: המרצה

איך זה נראה בתחילת קשר

• אתה מסכים מהר מדי
• משנה תכניות, מתגמש בלי סוף
• חושש להגיד מה לא מתאים
• מרגיש שאתה צריך להיות "קל לעיכול"

מה המרצה באמת מחפש/ת

אישור. שקט. "אל תכעס עליי".

ריצוי הוא דרך להימנע מדחייה.

המחיר

• אתה מאבד את עצמך
• נוצרת תחושת חוסר כבוד פנימית
• הצד השני לא באמת מכיר אותך, רק את הגרסה המנוחה שלך

איך יוצאים מהתפקיד בלי להפוך לאגרסיבי

• מתחילים להגיד "לא" קטן פעם בשבוע
• מציגים העדפות: "לי מתאים יותר..."
• מתרגלים אמת פשוטה, לא נאומים

משפט שעוזר:

"אני רוצה שנעים יהיה גם לי."

תפקיד 4: הקריר/ה (המוגן/ת)

איך זה נראה בתחילת קשר

• אתה משדר שליטה, הומור, קלילות
• נמנע משיחות רגשיות
• מתקשה לתת מחמאה או להביע געגוע
• לפעמים אתה נעלם כשמישהו מתקרב

מה הקריר/ה באמת מחפש/ת

הגנה מפני פגיעה.

אם אני לא אראה את הלב שלי, אי אפשר לשבור אותו.

המחיר

• הצד השני לא יודע איפה הוא עומד
• נוצרת תחושת ריחוק
• אתה מרגיש לבד בתוך קשר

איך יוצאים מהתפקיד בלי להיחשף יותר מדי

• מוסיפים משפט אחד חם בכל אינטראקציה
• מביעים עניין בצורה פשוטה
• נותנים סימן ברור: "אני פה"

משפט שעוזר:

"אני לא חייב להיפתח בהכל. מספיק שאני אהיה אמיתי."

איך לזהות מה התפקיד שלך?

בדוק מה אתה עושה כשאתה מתחיל להרגיש קצת לחץ בתחילת קשר:

• אם אתה מתחיל לפתור ולהחזיק - אתה נוטה להציל
• אם אתה מתחיל להתרחק ולהשאיר פתוח - אתה נוטה להתלבט
• אם אתה מתחיל להסכים על הכל - אתה נוטה לרצות
• אם אתה מתחיל להסתגר מאחורי קלילות - אתה נוטה להיות קריר/מוגן

אפשר גם לזהות לפי המשפט הפנימי:

• מציל: "אם אני אהיה שם בשבילו, הוא יישאר"
• מתלבט: "אם אשאיר לעצמי אופציות, אהיה בטוח"
• מרצה: "אם אהיה קל, לא יעזבו"
• קריר: "אם לא אראה רגש, לא יכאיבו לי"

מה עושים במקום תפקיד? עוברים להתנהגות בריאה

החלפה קטנה עושה שינוי גדול:

• במקום להציל - לשאול ולבדוק הדדיות
• במקום להתלבט - לבחור פעולה קטנה עקבית
• במקום לרצות - להגיד העדפה אחת אמיתית
• במקום להיות קריר - להוסיף חום מילולי קטן